לקוח שלא משלם, שיק שחזר, חשבונית שלא נפרעה או אדם שאינו מקיים פסק דין כספי – כל אלה עלולים להותיר אדם פרטי או בעל עסק עם חוב שלא שולם ועם השאלה כיצד ניתן לגבות את הכסף.
כאשר ניסיונות הגבייה אינם נושאים פרי, ניתן במקרים המתאימים לפנות להליכי הוצאה לפועל. אולם פתיחת תיק היא רק השלב הראשון. כדי להגדיל את הסיכוי לגביית החוב, חשוב לבחור במסלול המשפטי הנכון, לאתר נכסים וזכויות של החייב ולנקוט פעולות המתאימות לנסיבות המקרה.
חשוב גם לדעת שלא כל חוב מחייב הגשת תביעה לבית המשפט לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל. במקרים מסוימים ניתן לפעול ישירות באמצעות בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
במאמר זה נסקור את אפשרויות הגבייה העומדות לרשות הנושה, את הכלים שמעמיד חוק ההוצאה לפועל, את המשמעות של עיקול נכסים ואת הסיכונים הכרוכים בכניסתו של החייב להליכי חדלות פירעון.
מהו הליך הוצאה לפועל ומתי ניתן לפתוח תיק?
מערכת ההוצאה לפועל נועדה לאפשר אכיפה של חיובים והתחייבויות שניתן לבצע באמצעותה לפי דין.
כאשר אדם מחזיק בפסק דין כספי שהחייב אינו מקיים, ניתן לפעול לביצוע פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, בכפוף לתנאים ולהוראות החוק.
אולם קיימים גם מסלולים המאפשרים פתיחת תיק ללא פסק דין קודם.
בין המסלולים המרכזיים ניתן למנות:
• ביצוע פסק דין כספי.
• בקשה לביצוע שיק או שטר.
• תביעה על סכום קצוב, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.
• מימוש משכנתה או משכון, בהתאם לדין.
לכל מסלול קיימים תנאים, מסמכים והליכים שונים.
לכן, לפני פתיחת תיק, חשוב לבדוק את מקור החוב ואת המסלול המתאים לגבייתו.
האם חייבים להגיש תביעה לבית המשפט לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל?
לא תמיד.
כאשר קיים פסק דין כספי, ניתן לפעול לביצועו במסגרת ההוצאה לפועל.
כאשר החוב מבוסס על שיק או שטר, ניתן במקרים המתאימים להגיש בקשה לביצוע השטר.
בנוסף, חוק ההוצאה לפועל מאפשר להגיש תביעה על סכום קצוב כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו לכך, ובכללם דרישות הנוגעות לסוג החוב, לסכומו ולראיות התומכות בו.
לדוגמה, כאשר אדם או עסק מחזיקים בהסכם בכתב ובמסמכים המעידים על חוב כספי, ייתכן שניתן יהיה לבחון הגשת תביעה על סכום קצוב ישירות ללשכת ההוצאה לפועל.
עם זאת, אין די בכך שהנושה טוען שקיים חוב. יש לבדוק אם החוב עומד בדרישות המסלול, לרבות משלוח התראה מוקדמת כדין כאשר היא נדרשת.
בחירה נכונה של מסלול הגבייה עשויה לחסוך הליכים מיותרים ולסייע בקידום הטיפול בחוב.
מדוע חשוב לפעול לגביית החוב בזמן?
כאשר חייב אינו משלם את חובו, חלוף הזמן עלול להשפיע על אפשרויות הגבייה.
לעיתים מצבו הכלכלי של החייב משתנה, נכסים נמכרים, כספים נמשכים מחשבונות או שנושים נוספים פותחים נגדו הליכים.
בנוסף, ייתכן שהחייב ייכנס להליך חדלות פירעון, מצב שעשוי לשנות באופן משמעותי את אפשרויות הגבייה הפרטניות.
עם זאת, חשוב להבהיר כי עצם הקדמת פתיחת תיק הוצאה לפועל אינה מעניקה לנושה רגיל עדיפות אוטומטית על פני יתר הנושים.
יש להבחין בין פתיחת תיק, הטלת עיקול, השלמת מימוש נכס וקבלת הכספים בפועל.
לכל אחד מהשלבים עשויה להיות משמעות משפטית שונה, במיוחד כאשר נפתח נגד החייב הליך חדלות פירעון.
אילו כלים עומדים לרשות הנושה בהוצאה לפועל?
חוק ההוצאה לפועל מעניק מגוון כלים שנועדו לאפשר את ביצוע החוב.
הכלים המתאימים תלויים בסוג התיק, במצב החייב, במידע הקיים על נכסיו ובתנאים הקבועים בחוק.
בין הפעולות שניתן לבחון נמצאות בקשות לקבלת מידע על החייב, עיקולי חשבונות בנק, עיקולים אצל צדדים שלישיים, עיקול כלי רכב, עיקול זכויות במקרקעין, חקירת יכולת ובמקרים המתאימים גם בקשות להטלת הגבלות.
לא כל פעולה מתאימה לכל תיק, ולא כל הליך ניתן לנקוט מיד עם פתיחתו.
לכן חשוב לבנות את פעולות הגבייה בהתאם למידע הקיים ולמגבלות הדין.
עיקול חשבון בנק – האם ניתן לגבות באמצעותו את החוב?
אחד הכלים המוכרים בהוצאה לפועל הוא עיקול כספים המוחזקים בחשבון בנק של החייב.
מטרת העיקול היא לתפוס זכויות כספיות של החייב אצל הבנק, ככל שקיימות זכויות הניתנות לעיקול.
עם זאת, חשוב להבין כי עיקול חשבון בנק אינו מבטיח שבחשבון קיימים כספים שניתן להעביר לנושה.
ייתכן שהחשבון מצוי ביתרת חובה, שהכספים כפופים לזכויות קודמות של הבנק או שקיימות מגבלות אחרות על העיקול.
בנוסף, הטלת עיקול אינה זהה למימוש הכספים.
במקרים המתאימים נדרשת פעולה נוספת לצורך העברת הכספים המעוקלים לתיק ההוצאה לפועל.
האם אפשר לעקל מסגרת אשראי?
יש להבחין בין כסף השייך לחייב לבין אפשרות חוזית לקבל אשראי מהבנק.
בחומר הפסיקתי שנסקר נדונה ההבחנה בין יתרות כספיות קיימות לבין מסגרת אשראי שהבנק העמיד ללקוח.
העיקרון העולה מהפסיקה הוא שאין להתייחס למסגרת אשראי בלתי מנוצלת כאילו מדובר בכסף של החייב שניתן לעקלו.
לכן, בעת בחינת עיקול חשבון בנק יש חשיבות למצב החשבון בפועל ולזכויות המשפטיות הקיימות בו.
עיקול נכסים אצל צד שלישי
לעיתים כספים או זכויות של החייב אינם מוחזקים בידיו אלא אצל אדם או גוף אחר.
לדוגמה, ייתכן שלחייב מגיע תשלום מלקוח, משכורת ממעסיק או סכום כספי המוחזק עבורו בידי צד שלישי.
במקרים המתאימים ניתן לבחון בקשה לעיקול זכויות של החייב אצל אותו צד שלישי.
עם זאת, העיקול חל על זכויות החייב בלבד, ובהתאם למגבלות הקבועות בחוק.
לכן, לפני נקיטת ההליך חשוב לבדוק אם אכן קיימת לחייב זכות כספית שניתן לעקלה.
האם ניתן לעקל דירה או נכס מקרקעין של החייב?
במקרים המתאימים ניתן לבקש הטלת עיקול על זכויות החייב במקרקעין.
עיקול מקרקעין עשוי לשמש כלי לשמירה על האפשרות להיפרע מהנכס בהמשך.
עם זאת, חשוב להבחין בין רישום עיקול לבין מכירת הנכס בפועל.
העיקול אינו הופך את הנושה לבעלים של הדירה ואינו מקנה לו זכויות רחבות יותר מאלה שהיו לחייב.
לדוגמה, כאשר החייב מחזיק במחצית הזכויות בדירה, העיקול אינו מקנה לנושה בעלות במחצית האחרת השייכת לאדם נוסף.
בנוסף, אם קיימים שעבודים או זכויות קודמות בנכס, יש לבחון את השפעתם על האפשרות לממש את הזכויות המעוקלות.
מימוש מקרקעין כפוף להוראות הדין, ובמקרה של דירת מגורים עשויות לחול הגנות מיוחדות.
האם ניתן לעקל נכס שכבר משועבד לבנק?
עצם קיומו של שעבוד לטובת בנק אינו שולל בהכרח אפשרות להטיל עיקול על זכויות החייב בנכס.
עם זאת, זכויותיו של הנושה המעקל כפופות לזכויות קודמות ולבטוחות תקפות.
לדוגמה, אם על דירה רשומה משכנתה לטובת בנק, יש לבחון את יתרת החוב המובטח ואת שווי הנכס.
כאשר שווי הנכס גבוה מהחוב המובטח ומההוצאות הרלוונטיות, ייתכן שתיוותר יתרה שניתן יהיה להיפרע ממנה בהתאם לדין.
לעומת זאת, אם יתרת החוב לבנק גבוהה משווי הנכס, ייתכן שמימוש הנכס לא יניב סכום כלשהו עבור הנושה הרגיל.
לכן, לפני נקיטת הליך למימוש נכס משועבד, חשוב לבחון את הכדאיות הכלכלית של הפעולה.
חקירת יכולת – כיצד ניתן לברר את מצבו הכלכלי של החייב?
חקירת יכולת היא אחד הכלים שנועדו לברר את יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום החוב.
במסגרת החקירה ניתן לבחון מידע הנוגע להכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו והתחייבויותיו של החייב, בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק.
במקרים המתאימים ניתן להגיש בקשה לחקירת יכולת ולצרף מידע ומסמכים רלוונטיים.
כאשר קיימות אינדיקציות לכך שלחייב נכסים או הכנסות שאינם משתקפים במידע שמסר, ניתן לבחון כיצד להציג את הנתונים במסגרת ההליך.
מטרת החקירה אינה להעניש את החייב, אלא לברר את מצבו הכלכלי ולסייע בקביעת דרך מתאימה לביצוע החוב.
האם ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב?
חוק ההוצאה לפועל מאפשר, בתנאים מסוימים, לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב.
מדובר באמצעי משמעותי הפוגע בחופש התנועה, ולכן השימוש בו כפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בחוק.
בין היתר, יש לבחון אם קיימת תשתית לחשש שהחייב עומד לצאת מהארץ מבלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו.
בנוסף, החוק כולל מגבלות הנוגעות לסכום החובות ולנסיבות מתן הצו, לצד הוראות מיוחדות לגבי חובות מזונות.
לכן, עצם העובדה שחייב אינו משלם אינה מצדיקה באופן אוטומטי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ.
נדרשת בחינה של התנאים החוקיים ושל התשתית העובדתית התומכת בבקשה.
האם לשכת ההוצאה לפועל פועלת באופן אוטומטי לגביית החוב?
לא בכל מקרה.
חלק מההליכים מחייבים הגשת בקשה מפורשת מצד הזוכה.
לדוגמה, עשויה להידרש בקשה לצורך הטלת עיקול מסוים, מימוש כספים שכבר עוקלו או נקיטת הליך נוסף.
לכן, פתיחת תיק הוצאה לפועל אינה מבטיחה שכל פעולות הגבייה האפשריות יבוצעו ללא מעורבות נוספת של הנושה.
ניהול תיק גבייה עשוי לחייב מעקב אחר החלטות, בדיקת תשובות מצדדים שלישיים והגשת בקשות בהתאם להתפתחויות בתיק.
מה קורה כאשר החייב נכנס להליך חדלות פירעון?
כניסתו של חייב להליך חדלות פירעון עשויה לשנות באופן משמעותי את אפשרויות הגבייה.
לאחר מתן צו לפתיחת הליכים חלות, ככלל, מגבלות על נקיטת הליכי גבייה פרטניים בגין חובות עבר.
במצב כזה, נושה רגיל אינו יכול להניח שיוכל להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל באותו אופן שבו פעל לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון.
במקרים המתאימים עליו לבחון הגשת תביעת חוב במסגרת הליך חדלות הפירעון, בהתאם להוראות הדין ולמועדים הקבועים בו.
חשוב להדגיש כי הליכים שננקטו לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון אינם מקנים בהכרח לנושה עדיפות על פני יתר הנושים.
בפרט, יש להבחין בין עיקול שהוטל לבין הליך מימוש שהושלם, וכן בין הדין הישן לפי פקודת פשיטת הרגל לבין ההסדרים החלים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
האם אפשר להמשיך לגבות חוב שנוצר לאחר פתיחת הליך חדלות פירעון?
יש להבחין בין חובות עבר לבין התחייבויות שנוצרו לאחר פתיחת ההליך.
חוב חדש אינו בהכרח כפוף לאותו הסדר החל על חובות העבר.
עם זאת, אין להסיק שנושה רשאי לנקוט באופן חופשי בכל הליך גבייה נגד חייב המצוי בחדלות פירעון.
יש לבחון את מועד היווצרות החוב, את טיבו, את ההוראות החלות על ההליך ואת הצורך בקבלת אישור מתאים.
האם נושה חייב למצות הליכי הוצאה לפועל לפני פתיחת הליך חדלות פירעון?
לא בכל מקרה.
הליך הוצאה לפועל והליך חדלות פירעון נועדו למטרות שונות ופועלים במסגרת משפטית שונה.
הוצאה לפועל מתמקדת באכיפת חיובים ובגביית חובות.
הליך חדלות פירעון נועד להסדיר את חובותיו של החייב באופן כולל, תוך התייחסות לכלל הנושים ולשיקומו הכלכלי של החייב.
במקרים המתאימים הדין מאפשר לנושה לבקש פתיחת הליך חדלות פירעון גם ללא מיצוי מוקדם של כל הליכי ההוצאה לפועל, בכפוף לתנאים החוקיים.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהליך חדלות פירעון הוא תמיד הדרך העדיפה.
יש לבחון את גובה החוב, מצבו הכלכלי של החייב, קיומם של נכסים, מספר הנושים והאפשרות המעשית לגבייה בכל אחד מהמסלולים.
מה חשוב לבדוק לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל?
לפני פתיחת תיק מומלץ לבחון מספר שאלות מהותיות.
ראשית, מהו מקור החוב והאם קיימים מסמכים המוכיחים אותו?
שנית, האם כבר ניתן פסק דין או שניתן לפעול במסלול אחר הקבוע בחוק?
שלישית, האם קיימות בטוחות, ערבויות או התחייבויות של גורמים נוספים?
רביעית, האם ידוע על נכסים, הכנסות או זכויות כספיות של החייב?
חמישית, האם החייב מצוי בהליך חדלות פירעון או שקיימת אינדיקציה לכך שנפתח בעניינו הליך כזה?
בדיקות אלה עשויות להשפיע על בחירת מסלול הגבייה ועל הפעולות שיינקטו בהמשך.
שאלות נפוצות על ייצוג נושים בהוצאה לפועל
האם אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל בלי פסק דין?
כן, במקרים הקבועים בחוק, כגון בקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב העומדת בתנאים החוקיים.
האם ניתן לעקל חשבון בנק של חייב?
במקרים המתאימים, כן. עם זאת, יש לבחון אם קיימים בחשבון כספים או זכויות הניתנים לעיקול.
האם אפשר לעקל דירה של חייב שיש עליה משכנתה?
ייתכן שכן, אך זכויות הנושה המעקל כפופות לזכויות הבנק ולשעבודים תקפים אחרים.
האם אפשר להטיל עיקול על משכורת?
במקרים המתאימים ניתן לבחון עיקול שכר, בכפוף להגנות ולמגבלות הקבועות בדין.
האם אפשר לעכב יציאה מהארץ בגלל חוב?
רק בהתקיים התנאים החוקיים. עצם קיומו של חוב אינו מספיק בכל מקרה.
האם ניתן להמשיך בהוצאה לפועל לאחר שהחייב נכנס לחדלות פירעון?
ככלל, חלות מגבלות על הליכי גבייה פרטניים בגין חובות עבר. יש לבחון את הוראות הצו ואת המסלול המתאים לשמירה על זכויות הנושה.
האם פתיחת תיק הוצאה לפועל מבטיחה שהחוב ייגבה?
לא. הצלחת הגבייה תלויה, בין היתר, במצבו הכלכלי של החייב, בקיומם של נכסים ובאפשרות לממשם בהתאם לדין.
סיכום: גביית חובות מחייבת בחירת מסלול משפטי מתאים
הליך הוצאה לפועל מעניק לנושים מגוון כלים לגביית חובות, ובהם עיקולי חשבונות בנק, עיקולי זכויות במקרקעין, עיקולים אצל צדדים שלישיים וחקירות יכולת.
עם זאת, עצם פתיחת התיק אינה מבטיחה את גביית החוב.
כדי לפעול באופן יעיל, יש לבחון את מקור החוב, את מצבו הכלכלי של החייב ואת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות הנושה.
כאשר החייב נכנס להליך חדלות פירעון, חשוב לבחון מחדש את דרך הפעולה, משום שהדבר עשוי להשפיע על האפשרות להמשיך בהליכי גבייה פרטניים.
עבור נושה המבקש לגבות את כספו, בחירה נכונה של מסלול הגבייה ונקיטת פעולות מתאימות בזמן עשויות להיות בעלות משמעות רבה.
ייצוג נושים בהוצאה לפועל וגביית חובות – משרד עו״ד שירה הלברשטיין
משרד עו״ד שירה הלברשטיין מעניק ליווי וייצוג משפטי בגביית חובות, בהליכי הוצאה לפועל ובייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון.
המשרד מלווה נושים פרטיים ובעלי עסקים בבחינת מסלול הגבייה המתאים, בהכנת מכתבי התראה, בפתיחת תיקי הוצאה לפועל ובנקיטת הליכים משפטיים בהתאם לנסיבות המקרה.
אם לקוח אינו משלם, שיק לא נפרע או שחייב אינו מקיים את התחייבויותיו, ניתן לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
משרד עו״ד שירה הלברשטיין – גביית חובות, הוצאה לפועל וייצוג נושים.
*המאמר נועד למתן מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין החלות עליו.*