הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לאדם שנקלע לחובות ואינו מסוגל לפרוע אותם לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. אולם האפשרות להשתחרר מחובות אינה זכות אוטומטית. החוק מעניק לחייב הזדמנות לשיקום כלכלי, ובמקביל מחייב אותו לנהוג בשקיפות, בהגינות ובתום לב כלפי נושיו ובעלי התפקיד בהליך.
מה קורה כאשר חייב מסתיר נכסים או הכנסות? האם אי־תשלום חודשי עלול להביא לביטול הליך חדלות פירעון? האם נושה יכול לפעול נגד חייב שכבר קיבל הפטר? והאם כל הפרה מצד החייב מצדיקה את ביטול ההליך?
במאמר זה נבחן את חובת תום הלב בהליכי חדלות פירעון, את ההשלכות של הפרת החובה ואת האפשרויות העומדות בפני חייבים ונושים בהתאם לחוק ולפסיקה.
מהו הליך חדלות פירעון ומה מטרתו?
חדלות פירעון היא מצב שבו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו, בהתאם להגדרות החוק.
בעבר התנהלו הליכים אלה בעיקר לפי פקודת פשיטת הרגל. ביום 15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, אשר שינה את המסגרת המשפטית והציב את שיקומו הכלכלי של החייב כאחת ממטרותיו המרכזיות.
לחוק שלוש מטרות עיקריות:
1. להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב.
2. להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
3. לקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.
מטרות אלה מבטאות איזון בין שני אינטרסים מרכזיים: מצד אחד, מתן אפשרות לאדם שנקלע למצוקה כלכלית להשתקם; מצד שני, הגנה על זכויות הנושים, אשר זכאים לכך שנכסי החייב ויכולתו הכלכלית ייבחנו באופן הוגן ושקוף.
הליך חדלות פירעון אינו מיועד לאפשר לחייב להתחמק מחובותיו תוך שמירה על נכסיו או הכנסותיו. הוא נועד ליצור מסגרת מוסדרת לבחינת מצבו הכלכלי, למימוש נכסים בהתאם לדין ולפירעון חובות ככל שניתן.
חובת תום הלב – עיקרון יסוד בהליכי חדלות פירעון
אחד התנאים המרכזיים להצלחת הליך חדלות פירעון הוא התנהלותו של החייב בתום לב.
הפסיקה הדגישה לאורך השנים כי ההגנות הניתנות לחייב אינן יכולות לשמש כלי לניצול לרעה של ההליך. חייב המבקש ליהנות מעיכוב הליכי גבייה, מהסדרת חובותיו ובסופו של דבר מהפטר, נדרש לקיים את החובות המוטלות עליו.
חובת תום הלב באה לידי ביטוי בשני מישורים מרכזיים.
תום הלב בעת יצירת החובות
במסגרת בחינת נסיבות ההסתבכות הכלכלית עשויה להיבחן גם התנהלותו של החייב בתקופה שקדמה לפתיחת ההליך.
יש הבדל בין אדם שנקלע לחובות בעקבות כישלון עסקי, אובדן הכנסה או נסיבות חיים קשות, לבין מי שיצר התחייבויות תוך שימוש במצגי שווא או מתוך כוונה להונות את נושיו.
עם זאת, עצם העובדה שאדם יצר חובות משמעותיים אינה מלמדת בהכרח על חוסר תום לב. יש לבחון את נסיבות יצירת החובות, את התנהלותו ואת הוראות החוק הרלוונטיות.
תום הלב במהלך ההליך
מרגע שנפתח הליך חדלות פירעון, מוטלות על החייב חובות שונות, ובהן גילוי מידע מלא, שיתוף פעולה עם הנאמן, הגשת דיווחים וקיום הוראות הצו.
חייב אינו רשאי לבחור אילו נתונים למסור ואילו להסתיר. עליו להציג תמונה אמינה ומלאה של מצבו הכלכלי.
התנהלות שאינה עומדת בדרישות אלה עלולה להוביל להארכת תקופת התשלומים, לשינוי תנאי ההליך ואף לביטולו.
אילו פעולות של חייב עלולות להיחשב לחוסר תום לב?
חוסר תום לב עשוי להתבטא במגוון פעולות ומחדלים. לא כל הפרה מצדיקה בהכרח ביטול הליך, אולם ישנן התנהגויות שבתי המשפט ובעלי התפקיד רואים בחומרה מיוחדת.
הסתרת נכסים או זכויות
חייב בהליך חדלות פירעון נדרש למסור מידע על נכסיו וזכויותיו, לרבות זכויות במקרקעין, כספים, חשבונות בנק, נכסים פיננסיים וזכויות נוספות שיש להן משמעות כלכלית.
הסתרת דירה, חלק בנכס, כספים או זכויות כספיות עשויה לפגוע ביכולתם של הנושים להיפרע מחובותיהם.
כך למשל, חייב המחזיק בזכויות בנכס מקרקעין ואינו מדווח עליהן עלול להיחשב כמי שמפר את חובת הגילוי, גם כאשר הזכויות אינן רשומות על שמו במרשם המקרקעין, אם מדובר בזכויות שהיה עליו לדווח עליהן.
חשוב להדגיש כי עצם קיומה של זכות בנכס אינו מוביל בהכרח למימושו. שאלת מימוש הנכס תלויה בסוג הזכות, בהגנות הקבועות בחוק ובנסיבות המקרה. אולם חובת הגילוי עומדת בפני עצמה.
אי־דיווח על הכנסות
חייב נדרש לדווח על הכנסותיו בהתאם להוראות ההליך.
אי־דיווח על הכנסות מעבודה, מפעילות עסקית, מדמי שכירות או ממקורות אחרים עשוי להיחשב להפרה משמעותית.
הכנסותיו של החייב משמשות בין היתר לבחינת יכולת הפירעון שלו ולקביעת חובת התשלומים.
כאשר חייב מסתיר הכנסות, הוא עלול ליצור מצג שגוי שלפיו יכולתו הכלכלית נמוכה מכפי שהיא בפועל.
אי־הגשת דוחות ומסמכים
במהלך הליך חדלות פירעון נדרש החייב להגיש דיווחים ומסמכים בהתאם להוראות הדין ולדרישות בעלי התפקיד.
הימנעות חוזרת מהגשת דוחות, אי־המצאת אסמכתאות או מסירת מידע חלקי עלולות להקשות על בדיקת מצבו הכלכלי של החייב.
כאשר התנהלות זו מונעת מהנאמן לבצע את תפקידו, היא עשויה להוות בסיס לנקיטת צעדים נגד החייב.
אי־עמידה בצו התשלומים
חייב שנקבעה לו חובת תשלום אינו רשאי להפסיק לשלם באופן חד־צדדי.
עם זאת, יש להבחין בין חייב שמתחמק מתשלום למרות יכולתו הכלכלית לבין חייב שמצבו הורע והוא אינו מסוגל לעמוד בסכום שנקבע.
כאשר חל שינוי מהותי בהכנסות או בנסיבות החיים, ניתן לבחון הגשת בקשה מתאימה לשינוי חובת התשלומים, בהתאם לשלב ההליך ולסמכות הגורם המטפל.
התעלמות מהחובה וצבר פיגורים ללא הסבר עלולים לפגוע בסיכוי להשלמת ההליך.
אי־שיתוף פעולה עם הנאמן
הנאמן ממלא תפקיד מרכזי בבדיקת מצבו הכלכלי של החייב, באיתור נכסים ובניהול קופת הנשייה.
חייב שאינו מתייצב לבירורים, אינו מוסר מסמכים או מסרב לשתף פעולה עלול לסכל את ניהול ההליך.
הפרה מתמשכת של חובות אלה עשויה להצדיק צעדים משמעותיים, ובנסיבות המתאימות גם ביטול ההליך.
מתי ניתן לבטל הליך חדלות פירעון?
סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את האפשרות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלותו של היחיד.
הסעיף מאפשר לבית המשפט לבטל את הצו, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, כאשר נפל פגם בהתנהלות החייב אשר פגע באופן מהותי בניהולו התקין של ההליך.
בין ההתנהגויות העשויות להצדיק ביטול ניתן למנות ניצול לרעה של ההליך, אי־שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה והפרת הגבלות או תנאים שנקבעו.
עם זאת, ביטול הליך חדלות פירעון אינו תוצאה אוטומטית של כל הפרה.
יש לבחון את חומרת ההתנהלות, משכה, השלכותיה, נסיבותיו האישיות של החייב והאפשרות לנקוט אמצעים מתונים יותר.
בטרם מתקבלת החלטה על ביטול ההליך, יש לקיים את הדרישות הדיוניות הקבועות בדין, ובכלל זה מתן אפשרות לגורמים הרלוונטיים להשמיע את עמדתם.
ביטול ההליך עלול להוביל לכך שהחייב יאבד את ההגנות שניתנו לו במסגרתו, והנושים יוכלו לפעול לגביית חובותיהם בכפוף להוראות הדין.
האם אי־תשלום חודשי מספיק כדי לבטל הליך?
אי־עמידה בחובת התשלומים היא אחת ההפרות הנפוצות בהליכי חדלות פירעון.
אולם לא כל פיגור בתשלום מצדיק בהכרח את ביטול ההליך.
יש לבחון בין היתר את משך הפיגור, היקפו, הסיבות להיווצרותו, יכולתו הכלכלית של החייב ואת השאלה אם פעל להסדרת המחדל.
לדוגמה, חייב שאיבד את מקום עבודתו ופנה בבקשה מתאימה לשינוי חובת התשלומים נמצא במצב שונה מחייב הממשיך להשתכר, מסתיר הכנסות ונמנע מתשלום.
ההבחנה המרכזית היא בין קושי כלכלי אמיתי לבין התנהלות המלמדת על חוסר נכונות לקיים את חובות ההליך.
מה קורה כאשר חייב מסתיר נכס מקרקעין?
אחת הסוגיות המשמעותיות בהליכי חדלות פירעון נוגעת לזכויות במקרקעין.
לעיתים חייב מחזיק בזכויות בדירה, בקרקע, בנכס שהתקבל בירושה או בזכויות חוזיות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין.
זכויות אלה עשויות להיות בעלות ערך כלכלי, ולכן יש חשיבות לבחינתן במסגרת ההליך.
למשל, אדם שנקלע לחדלות פירעון עשוי להיות זכאי לחלק מעיזבון הכולל דירת מגורים. העובדה שטרם בוצע רישום הזכויות על שמו אינה בהכרח שוללת את קיומה של זכות כלכלית.
במקרה כזה יש לבחון את מהות הזכות, מועד היווצרותה, היקפה והאם היא נכללת בנכסי קופת הנשייה.
כאשר מתברר שחייב הסתיר במכוון זכות מהותית, הדבר עשוי להשפיע על המשך ההליך ואף על תוקפו של הפטר שניתן.
מנגד, יש להיזהר מהסקת מסקנות אוטומטיות. לא כל נכס ניתן למימוש, ולא כל זכות רשומה או בלתי רשומה שייכת בהכרח לקופת הנשייה.
ההכרעה מחייבת בחינה משפטית ועובדתית של המקרה.
האם ניתן להאריך את תקופת התשלומים בשל חוסר תום לב?
בהתאם לסעיף 163 לחוק, תקופת התשלומים הרגילה במסגרת צו לשיקום כלכלי היא שלוש שנים ממועד מתן הצו, בכפוף לחריגים ולהוראות החוק.
החוק מאפשר לקבוע תקופה ארוכה יותר כאשר מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת.
בין היתר, ניתן להביא בחשבון התנהלות בחוסר תום לב, אי־שיתוף פעולה עם בעלי התפקיד או הפרת הגבלות שהוטלו על החייב.
בנסיבות חמורות מסוימות מאפשר החוק אף לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.
הארכת תקופת התשלומים מהווה אמצעי משמעותי, משום שהיא דוחה את המועד שבו יוכל החייב להשלים את ההליך ולהשתחרר מחובותיו בני ההפטר.
מבחינת הנושים, הארכת התקופה עשויה לאפשר המשך פירעון בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב ולהוראות הצו.
עם זאת, הארכה אינה נועדה לשמש עונש אוטומטי, אלא מחייבת בחינה בהתאם לעילות ולשיקולים הקבועים בחוק.
מהו הפטר בהליך חדלות פירעון?
הפטר הוא אחד השלבים המשמעותיים ביותר בהליך חדלות פירעון.
משמעותו היא שחרור החייב מחובות עבר מסוימים שלא נפרעו במסגרת ההליך, בהתאם להוראות החוק והצו.
הפטר נועד לאפשר לחייב להשלים את תהליך השיקום הכלכלי ולחזור לפעילות כלכלית תקינה, מבלי להמשיך לשאת בחובות בני ההפטר.
עם זאת, לא כל חוב נמחק בעקבות קבלת הפטר.
סעיף 175 לחוק קובע סוגי חובות שההפטר אינו חל עליהם, ובהם, בכפוף להוראות החוק, חובות שנוצרו בדרך מרמה, תשלומים עונשיים וחובות מזונות לפי פסק דין, שלגביהם קיימות הוראות מיוחדות.
לכן, כאשר חייב מקבל הפטר, יש לבחון אילו חובות נכללים בו ואילו חובות ממשיכים לחול עליו.
מבחינת נושה, עצם העובדה שהחייב קיבל הפטר אינה מספיקה כדי לקבוע שכל אפשרויות הגבייה הסתיימו.
האם ניתן לבטל הפטר לאחר שכבר ניתן?
התשובה היא כן, אך רק בהתקיים התנאים הקבועים בדין.
סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול הפטר למפרע בנסיבות מסוימות.
כך למשל, כאשר מתגלות עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מתן ההפטר היה בהן כדי להצדיק הארכת תקופת התשלומים בהתאם לחוק.
אפשרות נוספת נוגעת למצב שבו החייב אינו מקיים את חובת שיתוף הפעולה החלה עליו גם לאחר ההפטר, או מפר תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי.
דוגמה: גילוי נכס לאחר מתן הפטר
נניח שחייב השלים הליך חדלות פירעון וקיבל הפטר.
לאחר מכן מתברר שבמהלך ההליך החזיק בזכות מהותית בנכס מקרקעין, אשר לא דווחה לבעלי התפקיד.
בנסיבות המתאימות, גילוי כזה עשוי להצדיק בחינה מחודשת של ההפטר ואף בקשה לביטולו, ככל שמתקיימים התנאים שבחוק.
עם זאת, יש להוכיח את העובדות הרלוונטיות ולבחון את השפעתן על ההליך. עצם גילויו של נכס אינו מוביל בהכרח לביטול ההפטר.
מה קבעה הפסיקה בנוגע לביטול הפטר?
הפסיקה שעסקה בהליכי פשיטת רגל הדגישה את חשיבות חובת הגילוי גם לאחר שהחייב התקדם בהליך.
בע"א 8488/18 נדונה, לפי החומר הפסיקתי שנסקר, סוגיית אי־דיווח על זכויות שהתקבלו בירושה והשלכותיה על תוקף ההפטר.
העיקרון העולה מהדיון הוא כי הסתרת מידע מהותי עשויה לפגוע בתשתית שעל בסיסה ניתן ההפטר.
עם זאת, הפסיקה מכירה גם בצורך לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ולהימנע מתוצאה בלתי מידתית.
כך, בחומר הפסיקתי שנסקר במסגרת פש"ר 4786-10-11 הוצגה האפשרות לבחון סעד של מימוש זכות כלכלית, במקום ביטול ההפטר כולו, כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת.
המשמעות היא שבית המשפט אינו נדרש בהכרח לבחור בין הותרת ההפטר ללא שינוי לבין ביטולו המלא. במקרים המתאימים ניתן לבחון פתרונות נוספים, בהתאם למסגרת החוקית החלה.
האם מצבו הבריאותי או גילו של החייב משפיעים על ההחלטה?
בבחינת התנהלות החייב עשויים להיות רלוונטיים גם נסיבותיו האישיות, גילו, מצבו הבריאותי ויכולתו הכלכלית.
חייב מבוגר או אדם הסובל מבעיה רפואית משמעותית עשוי להתקשות לעמוד בחלק מחובות ההליך.
עם זאת, נסיבות אישיות אינן מעניקות פטור גורף מחובת תום הלב, מחובת הגילוי או מהחובה לשתף פעולה.
בתי המשפט נדרשים לבחון את מכלול הנסיבות ולאזן בין הצורך להגן על זכויות הנושים לבין התכלית השיקומית של ההליך.
במקרים המתאימים ניתן לבחון התאמות או סעדים מתונים יותר, אך אין בכך כדי להכשיר הסתרת נכסים או ניצול לרעה של ההליך.
האם נושה יכול לבקש לבטל הליך חדלות פירעון של חייב?
נושה הסבור כי חייב מנצל לרעה את הליך חדלות הפירעון אינו חייב בהכרח להישאר פסיבי.
בהתאם לנסיבות ולשלב ההליך, ניתן לפנות לנאמן או לממונה, למסור מידע רלוונטי ולבחון נקיטת הליכים מתאימים.
לדוגמה, כאשר נושה מחזיק במידע מבוסס שלפיו חייב אינו מדווח על הכנסה או על נכס, ייתכן שיש מקום להעביר את המידע לבעל התפקיד לצורך בדיקה.
יש להבחין בין חשד כללי לבין מידע עובדתי הנתמך במסמכים או בראיות.
ביטול הליך חדלות פירעון אינו בהכרח התוצאה הרצויה מבחינת הנושה. לעיתים המשך ניהול ההליך ומימוש נכסים במסגרתו עשויים להועיל לנושים יותר מביטולו.
לכן, לפני נקיטת פעולה יש לבחון את מטרתה ואת התועלת האפשרית לנושה.
האם כדאי לנושה לפעול לביטול ההליך או דווקא להמשיך במסגרתו?
זוהי שאלה מהותית.
כאשר חייב מצוי בהליך חדלות פירעון, הנושה נדרש לבחון את אפשרויותיו במסגרת הדין.
לעיתים הדרך הנכונה היא הגשת תביעת חוב ומעקב אחר בירורה. במקרים אחרים ייתכן שיש הצדקה להעלות טענות בנוגע להתנהלות החייב, לבקש בירור של נכסים או לבחון את האפשרות להתנגד למתן הפטר.
לא תמיד ביטול ההליך משרת את טובת הנושה.
לדוגמה, אם קיימים נכסים שניתן לממש במסגרת ההליך, ייתכן שהמשך ניהולו יאפשר חלוקה מסודרת לנושים.
לעומת זאת, אם מתברר שהחייב מנצל לרעה את ההגנות שניתנו לו, ייתכן שיש הצדקה לבחון נקיטת צעדים משפטיים מתאימים.
ההחלטה מחייבת התייחסות לגובה החוב, סוגו, מצבו הכלכלי של החייב, קיומם של נכסים, שלב ההליך והעלויות הכרוכות בנקיטת פעולה.
מה ההבדל בין ביטול הליך לבין ביטול הפטר?
חשוב להבחין בין שני מצבים משפטיים שונים.
ביטול הליך חדלות פירעון מתייחס להפסקת ההליך בעקבות החלטה מתאימה. כאשר ההליך מבוטל, החייב עלול לאבד את ההגנות שניתנו לו, בכפוף להוראות הדין ולהחלטת הגורם המוסמך.
ביטול הפטר מתייחס למצב שבו כבר ניתן לחייב הפטר, אך לאחר מכן מתקיימת עילה חוקית לביטולו למפרע.
ההבחנה חשובה משום שהשלב שבו נמצא החייב משפיע על הכלים המשפטיים הזמינים לנושים ועל התנאים להפעלתם.
האם חייב יכול לקבל הפטר גם כאשר לא פרע את מלוא חובותיו?
כן.
אחת ממטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא לאפשר שיקום כלכלי גם במקרים שבהם אין לחייב יכולת לפרוע את מלוא חובותיו.
בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, חייב עשוי לקבל הפטר גם כאשר הנושים לא קיבלו את מלוא סכום החוב.
במקרים מסוימים החוק אף מאפשר מתן הפטר לאלתר, כאשר מתקיימים התנאים לכך.
אולם יש להבחין בין היעדר יכולת כלכלית אמיתית לבין ניסיון להציג מצג שווא בדבר היכולת הכלכלית.
העובדה שחייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו אינה מעידה כשלעצמה על חוסר תום לב.
מנגד, חייב שמסתיר הכנסות או נכסים כדי להקטין את הסכומים שייפרעו לנושים עלול לפגוע בזכאותו להשלמת ההליך בתנאים שנקבעו.
מה צריך לעשות חייב שאינו מצליח לעמוד בתנאי ההליך?
חייב שנקלע לקושי במהלך הליך חדלות פירעון צריך לפעול באופן מסודר ולא להתעלם מהתחייבויותיו.
כאשר חל שינוי משמעותי במצבו הכלכלי, כגון אובדן עבודה, ירידה בהכנסות או שינוי נסיבות אישי, יש לבחון פנייה מתאימה לגורם המוסמך.
ככלל, חשוב להמשיך לשתף פעולה עם הנאמן, להגיש את הדיווחים הנדרשים, למסור מידע מלא ולפעול להסדרת מחדלים.
התנהלות יזומה ושקופה עשויה להיות בעלת משמעות בעת בחינת בקשות לשינוי תנאי ההליך.
לעומת זאת, צבירת פיגורים, הימנעות מהגשת מסמכים והתעלמות מפניות בעלי התפקיד עלולות להחמיר את המצב.
מה יכול לעשות נושה כאשר החייב אינו פועל בתום לב?
כאשר מתעורר חשד מבוסס להתנהלות פסולה של חייב, חשוב לבחון את האפשרויות המשפטיות בצורה מסודרת.
ראשית, יש לבדוק את מצב הליך חדלות הפירעון ואת המועדים הרלוונטיים להגשת תביעת חוב או לנקיטת פעולה אחרת.
שנית, יש לבחון את המידע הקיים לגבי התנהלות החייב, לרבות מסמכים המלמדים על נכסים, זכויות או הכנסות שלא דווחו, ככל שקיימים.
שלישית, יש לבחון את המסלול המשפטי המתאים: פנייה לבעל התפקיד, הגשת בקשה מתאימה, העלאת טענות ביחס להפטר או פעולה אחרת המותרת בדין.
חשוב לזכור כי הליכי חדלות פירעון כפופים לכללים ולמועדים, ולא כל נושה רשאי לנקוט באופן עצמאי הליכי גבייה נגד חייב המצוי בהליך.
פעולה ללא בדיקה משפטית עלולה להיות בלתי יעילה ואף לעמוד בניגוד להוראות החלות על ההליך.
שאלות נפוצות על ביטול הליך חדלות פירעון והפטר
האם חייב שלא משלם את התשלום החודשי מאבד את ההפטר?
לא באופן אוטומטי. יש לבחון את היקף ההפרה, נסיבותיה והשלב שבו נמצא ההליך. אי־תשלום מתמשך ללא הצדקה עלול להוביל לצעדים משפטיים, לרבות ביטול ההליך במקרים המתאימים.
האם ניתן לבטל הפטר בגלל ירושה שהחייב הסתיר?
בנסיבות המתאימות, כן. כאשר מתברר שהחייב הסתיר זכות מהותית בירושה, ניתן לבחון אם מתקיימים התנאים החוקיים לביטול ההפטר או לנקיטת סעד אחר.
האם כל חוב נמחק בהפטר?
לא. החוק קובע סוגי חובות שאינם בני הפטר, ובכללם חובות מסוימים שנוצרו במרמה, תשלומים עונשיים וחובות מזונות, בהתאם להוראות החוק ולחריגים הקבועים בו.
האם אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד חייב שנמצא בהליך חדלות פירעון?
ככלל, לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים חלות מגבלות על הליכי גבייה פרטניים בגין חובות עבר. יש לבחון את סוג החוב, שלב ההליך והחריגים הרלוונטיים לפני נקיטת פעולה.
האם נושה יכול לקבל כסף גם אם החייב כבר קיבל הפטר?
הדבר תלוי בסוג החוב ובנסיבות. ישנם חובות שההפטר אינו חל עליהם, ובמקרים מסוימים ניתן לבחון גם את תוקף ההפטר עצמו.
האם חייב יכול לפתוח הליך חדלות פירעון נוסף לאחר שההליך הקודם בוטל?
האפשרות תלויה בהוראות החוק, בנסיבות הביטול ובהחלטות שניתנו. אין להניח שביטול הליך קודם מאפשר פתיחה מיידית של הליך חדש.
סיכום: שיקום כלכלי מחייב שקיפות ותום לב
הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לחייבים הזדמנות אמיתית להשתקם מבחינה כלכלית, תוך שמירה על זכויות הנושים.
אולם ההגנות שמעניק החוק לחייב אינן בלתי מוגבלות.
חייב המבקש ליהנות מהליך חדלות פירעון נדרש למסור מידע מלא על מצבו הכלכלי, לשתף פעולה עם בעלי התפקיד, לקיים את חובותיו ולפעול בתום לב לאורך ההליך.
הסתרת נכסים, אי־דיווח על הכנסות, אי־שיתוף פעולה והפרת תנאי ההליך עלולים להוביל להשלכות משמעותיות, ובהן הארכת תקופת התשלומים, ביטול ההליך ובנסיבות הקבועות בחוק אף ביטול הפטר שניתן.
מנגד, לא כל הפרה מצדיקה בהכרח ביטול. הדין מחייב בחינה של נסיבות המקרה, חומרת ההפרה והאפשרויות המשפטיות העומדות לרשות הצדדים.
עבור נושים, חשוב לדעת כי עצם כניסתו של חייב להליך חדלות פירעון אינה בהכרח סוף הדרך לגביית החוב. במקרים המתאימים ניתן לפעול במסגרת ההליך לשמירה על זכויות הנושה, לבחינת נכסי החייב ולבירור האפשרויות לפירעון החוב.
ייצוג משפטי לנושים בהליכי חדלות פירעון
משרד עו״ד שירה הלברשטיין מעניק ליווי וייצוג משפטי בתחום גביית חובות, הליכי הוצאה לפועל וייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון.
כאשר אדם פרטי או עסק חייב לכם כספים ונמצא בהליך חדלות פירעון, חשוב לבחון את מצב ההליך, את זכויותיכם ואת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
משרד עו״ד שירה הלברשטיין – ליווי משפטי מקצועי לשמירה על זכויות נושים ולגביית חובות.
*המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבחינת נסיבותיו של מקרה פרטני.*