כאשר אדם נקלע לחובות ונפתח בעניינו הליך חדלות פירעון, אחת השאלות המרכזיות היא מה יעלה בגורל נכסיו. האם ניתן למכור את דירת המגורים שלו? מה קורה כאשר החייב מחזיק בזכויות בדירה שהתקבלה בירושה? האם ניתן לממש נכס המשועבד לבנק? ומה הדין כאשר החייב העביר נכסים לבן משפחה לפני פתיחת ההליך?
מנגד, גם הנושים מבקשים לדעת אם ניתן יהיה להיפרע מנכסי החייב, כיצד מתבצע מימוש הנכסים ומי זכאי לקבל את הכספים שיתקבלו ממכירתם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, מסדיר את אופן הטיפול בנכסי החייב ואת חלוקת התמורה בין הנושים. החוק מבקש לאזן בין הצורך למקסם את הסכומים שישולמו לנושים לבין ההגנה על זכויות החייב ושיקומו הכלכלי.
במאמר זה נסקור את מעמדם של נכסי החייב בהליכי חדלות פירעון, את סמכויות הנאמן, את התנאים למכירת דירת מגורים ואת האפשרויות לבחון העברות נכסים שבוצעו לפני פתיחת ההליך.
מה קורה לנכסים כאשר נפתח הליך חדלות פירעון?
עם מתן צו לפתיחת הליכים, נכסים וזכויות של החייב עשויים להיכלל בקופת הנשייה, בהתאם להוראות החוק.
קופת הנשייה היא מכלול הנכסים והזכויות שניתן להשתמש בהם לצורך פירעון חובותיו של החייב במסגרת ההליך.
כאשר מדובר ביחיד, יש לבחון את הוראות החוק הקובעות אילו נכסים נכללים בקופה, אילו נכסים מוחרגים ממנה ומהן ההגנות החלות על נכסים מסוימים.
לכן, אין פירוש הדבר שכל נכס שבבעלות החייב נמכר באופן אוטומטי עם פתיחת ההליך.
יש להבחין בין נכסים שניתן לממש, נכסים שהחוק מגן עליהם ונכסים שמימושם מחייב אישור מיוחד של בית המשפט.
לדוגמה, כאשר לחייב יש זכויות בדירת מגורים, לא ניתן להניח שעצם פתיחת הליך חדלות הפירעון תביא למכירת הדירה.
מימוש דירת מגורים כפוף לתנאים מיוחדים שנקבעו בחוק, כפי שיפורט בהמשך.
מה תפקידו של הנאמן בנכסי החייב?
הנאמן הוא בעל התפקיד האחראי, בין היתר, לבדיקת מצבו הכלכלי של החייב, לאיתור נכסים ולניהול ומימוש נכסי קופת הנשייה בהתאם לדין.
סעיף 224 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עוסק בקבלת נכסי החייב והמסמכים הרלוונטיים לידי הנאמן או לפיקוחו.
במסגרת תפקידו עשוי הנאמן לבדוק נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, זכויות כספיות, שעבודים וזכויות תביעה שיש בהן כדי להגדיל את קופת הנשייה.
במובן זה, הנאמן מפעיל סמכויות ביחס לנכסי הקופה כדי לשמור עליהם ולממשם לטובת הנושים.
עם זאת, סמכויותיו אינן בלתי מוגבלות. פעולותיו כפופות להוראות החוק ולפיקוח הגורמים המוסמכים.
אילו נכסים עשוי הנאמן לבדוק?
במסגרת ההליך עשויים להיבחן נכסים וזכויות מסוגים שונים, ובהם:
• דירות מגורים, קרקעות ונכסי מקרקעין נוספים.
• זכויות בנכסים שהתקבלו בירושה.
• חשבונות בנק וכספים.
• כלי רכב ונכסים בעלי ערך כלכלי.
• זכויות חוזיות וזכויות לקבלת כספים.
• נכסים שהועברו לצדדים שלישיים לפני פתיחת ההליך.
• זכויות תביעה שעשויות להניב כספים לקופה.
עצם קיומו של נכס אינו מבטיח שניתן יהיה לממש אותו. יש לבחון את מהות הזכות, את ההגנות החלות עליה ואת הכדאיות הכלכלית שבמימושה.
כיצד מתבצע מימוש נכסים בהליך חדלות פירעון?
סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי על הנאמן לפעול למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם.
המשמעות היא שמימוש נכס אינו אמור להתבצע באופן שרירותי או ללא בחינת התמורה שניתן לקבל עבורו.
על הנאמן לפעול להשגת תמורה ראויה, תוך התחשבות בהוראות הדין ובאינטרסים הרלוונטיים.
לדוגמה, כאשר מדובר בנכס מקרקעין, עשויה להידרש בחינה של שווי הנכס, מצב הזכויות, שעבודים הרשומים עליו, הוצאות המכירה והתמורה שתיוותר לאחר פירעון חובות מובטחים והוצאות רלוונטיות.
מטרת המימוש היא להגדיל ככל האפשר את הכספים העומדים לחלוקה לנושים.
עם זאת, במקרים המתאימים יש להביא בחשבון גם את עמדת החייב ואת ההשלכות של המימוש עליו.
האם ניתן למכור דירת מגורים של חייב בהליך חדלות פירעון?
אחת השאלות הרגישות ביותר בהליכי חדלות פירעון נוגעת למכירת דירת המגורים של החייב.
מצד אחד, דירת מגורים עשויה להיות הנכס המשמעותי ביותר שבבעלות החייב, ומכירתה עשויה לאפשר פירעון של חלק ניכר מחובותיו.
מצד שני, מכירת הדירה עלולה להותיר את החייב ואת בני משפחתו ללא קורת גג.
סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הוראות מיוחדות ביחס למימוש זכויות במקרקעין המשמשים למגוריו של יחיד.
בהתאם לסעיף, מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי החייב טעונה אישור של בית המשפט, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
אילו תנאים נבחנים לפני אישור מכירת דירת מגורים?
בית המשפט נדרש לבחון, בין היתר, שלושה שיקולים מרכזיים:
התועלת לנושים לעומת הפגיעה בחייב
יש לבחון אם התועלת הצפויה לנושים ממכירת הדירה גוברת על הנזק שייגרם לחייב, בשים לב בין היתר לגילו, למצבו ולנסיבותיו האישיות.
אפשרות לפירעון החוב בדרך אחרת
יש לבדוק אם קיימת אפשרות סבירה לפרוע את החוב באמצעי שפגיעתו בחייב פחותה ממכירת בית מגוריו.
קיומו של מקום מגורים סביר או סידור חלופי
יש להבטיח את התנאים הנדרשים בחוק ביחס למגורי החייב ובני משפחתו, לרבות הסדרת מקום מגורים סביר או סידור חלופי.
לפיכך, מכירת דירת מגורים אינה החלטה אוטומטית, אלא פעולה המחייבת בחינה משפטית של מכלול הנסיבות.
האם בית המשפט יכול לדחות את מכירת דירת המגורים?
כן.
במקרים המתאימים עשוי בית המשפט לקבוע כי אין מקום לממש את הדירה באופן מיידי, או כי יש לדחות את המימוש.
בחומר הפסיקתי שנסקר תואר מקרה שבו בית המשפט בחן את הפגיעה הצפויה בחייבת ובבן זוגה כתוצאה ממכירת בית מגוריהם.
באותו מקרה נקבע מתווה של דחיית המימוש, תוך שמירה על זכויות קופת הנשייה באמצעות רישום הערה מתאימה בלשכת רישום המקרקעין.
ההחלטה ביטאה את הצורך לאזן בין זכויות הנושים לבין הפגיעה הקשה שעלולה להיגרם לחייב ולבני משפחתו כתוצאה מאובדן בית המגורים.
עם זאת, אין להסיק מכך כי בכל מקרה שבו החייב מבוגר או מתגורר בדירה שנים רבות, יידחה המימוש.
כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין.
מה קורה כאשר הדירה משועבדת לבנק?
כאשר נכס מקרקעין משועבד להבטחת חוב, יש לבחון את זכויותיו של הנושה המובטח ואת היחס בינן לבין זכויות יתר הנושים.
לדוגמה, כאשר על דירה רשומה משכנתה לטובת בנק, עשויה להיות לבנק זכות להיפרע מהנכס בהתאם להוראות הדין.
עם זאת, עצם קיומה של משכנתה אינו מלמד בהכרח שכל התמורה ממכירת הדירה תועבר לבנק.
יש לבחון את יתרת החוב המובטח, את שווי הנכס, את הוצאות המימוש ואת זכויותיהם של בעלי עניין נוספים.
כאשר שווי הנכס גבוה מסכום החוב המובטח וההוצאות הרלוונטיות, עשויה להיוותר יתרה שתיכלל בקופת הנשייה, בכפוף לדין.
מנגד, אם שווי הנכס נמוך מסכום החוב המובטח, ייתכן שלא תיוותר תמורה לחלוקה לנושים הרגילים.
לכן, לפני שמחליטים על מימוש נכס משועבד, חשוב לבצע בחינה כלכלית ומשפטית של כדאיות המימוש.
האם ניתן לממש דירה שהחייב מחזיק רק בחלק מהזכויות בה?
לעיתים חייב אינו הבעלים היחיד של דירה, אלא מחזיק בחלק מהזכויות יחד עם בן זוג, בן משפחה או יורשים נוספים.
במקרה כזה יש לבחון את היקף זכויותיו של החייב ואת זכויותיהם של השותפים האחרים.
לדוגמה, חייב המחזיק במחצית הזכויות בדירה אינו בהכרח רשאי להתייחס לדירה כולה כנכס שבבעלותו הבלעדית.
מנגד, עצם קיומם של שותפים נוספים אינו שולל בהכרח את האפשרות לממש את זכויותיו.
ייתכן שיהיה צורך לבחון הליכי פירוק שיתוף, את זכויות הצדדים ואת ההגנות הקבועות בחוק.
כאשר מדובר בדירת מגורים של החייב, עשויות לחול גם הוראות מיוחדות הנוגעות למימוש בית מגורים.
מה קורה לדירה שהתקבלה בירושה?
זכויות בירושה עשויות להיכלל בקופת הנשייה, בהתאם למועד היווצרות הזכות ולהוראות הדין החלות על ההליך.
כאשר המוריש נפטר והחייב זכאי לחלק בעיזבון, ייתכן שקיימת לחייב זכות כלכלית אף אם טרם ניתן צו ירושה או טרם נרשמה הדירה על שמו.
לדוגמה, אם חייב זכאי לרבע מדירת מגורים מכוח ירושה, יש לבחון אם הזכות נכללת בקופת הנשייה ואם ניתן לממשה.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהנאמן רשאי למכור באופן אוטומטי את הדירה כולה.
יש להביא בחשבון את זכויותיהם של יתר היורשים, את מצב הרישום ואת האפשרויות המשפטיות למימוש חלקו של החייב.
כאשר מדובר בזכויות שטרם התגבשו, יש להבחין בין ציפייה לקבלת ירושה בעתיד לבין זכות משפטית שכבר נוצרה.
האם חייב יכול להעביר דירה לבן משפחה לפני פתיחת ההליך?
העברת נכס לפני פתיחת הליך חדלות פירעון אינה חסינה בהכרח מפני בדיקה.
החוק כולל הוראות המאפשרות, בתנאים מסוימים, לבטל פעולות שגרעו נכסים מקופת הנשייה.
כך למשל, עשויה להיבחן העברת דירה ללא תמורה לבן משפחה, או העברה שבוצעה בנסיבות המלמדות על ניסיון להרחיק נכסים מהישג ידם של הנושים.
עם זאת, לא כל העברת נכס לפני פתיחת ההליך היא פעולה פסולה.
יש לבחון את מועד ההעברה, התמורה שניתנה, זהות הצדדים, מצבו הכלכלי של החייב והעילות הקבועות בחוק.
דוגמה: העברת זכויות בדירה במסגרת גירושין
לעיתים חייב מעביר זכויות בדירה לבן זוגו במסגרת הסכם גירושין.
עצם העובדה שההעברה בוצעה במסגרת הסכם גירושין אינה מעניקה לה חסינות אוטומטית מפני בחינה במסגרת הליך חדלות פירעון.
מנגד, אין להסיק שכל העברה כזו נועדה להבריח נכסים.
יש לבחון את ההסכם, את התמורה, את הזכויות שהיו לכל אחד מבני הזוג ואת נסיבות ההעברה.
במקרים המתאימים ניתן לבחון אם קיימת עילה לביטול הפעולה ולהשבת הזכויות לקופת הנשייה.
מה קורה כאשר הנכס רשום על שם אדם אחר?
לא תמיד הרישום הפורמלי משקף באופן מלא את מערכת הזכויות הכלכליות בנכס.
לעיתים עשויה להתעורר טענה שלפיה לחייב קיימות זכויות בנכס הרשום על שם אדם אחר.
במקרים אחרים עשויה להיטען טענה כי נכס שהיה בבעלות החייב הועבר לצד שלישי באופן הפוגע בזכויות הנושים.
עם זאת, לא ניתן לקבוע כי נכס שייך לחייב רק משום שהוא משתמש בו או משום שהוא רשום על שם בן משפחה.
יש צורך בבחינה משפטית ועובדתית של הזכויות, המסמכים והנסיבות.
כאשר מדובר בנכס מקרקעין, עשויה להיות חשיבות להסכמי רכישה, למסמכי מימון, לאישורי תשלום, לרישום הזכויות ולמסמכים נוספים.
האם נושה יכול למכור בעצמו נכס של חייב המצוי בחדלות פירעון?
ככלל, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים חלות מגבלות על נקיטת הליכי גבייה פרטניים נגד החייב בגין חובות עבר.
מימוש נכסי קופת הנשייה נעשה במסגרת ההליך ובאמצעות הגורמים המוסמכים, בהתאם להוראות החוק.
לכן, נושה רגיל אינו רשאי להחליט באופן עצמאי למכור נכס של החייב כדי לפרוע את חובו.
לעומת זאת, לנושים מובטחים עשויות להיות זכויות מיוחדות ביחס לנכסים המשועבדים להבטחת חובם, בכפוף להוראות הדין.
יש להבחין בין נושה רגיל לבין נושה מובטח, וכן בין סוגי השעבודים והבטוחות.
כיצד מחולקים הכספים שמתקבלים ממכירת נכסי החייב?
לאחר מימוש נכסי קופת הנשייה, הכספים מחולקים בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בחוק.
עיקרון מרכזי בדיני חדלות פירעון הוא שמירה על זכויות כלל הנושים בהתאם למעמדם המשפטי.
עם זאת, אין פירוש הדבר שכל הנושים מקבלים בהכרח חלק שווה מהכספים.
החוק קובע סדרי פירעון והוראות מיוחדות לגבי סוגי חובות שונים.
בין היתר, יש להביא בחשבון את הוצאות ההליך, זכויות נושים מובטחים, חובות בדין קדימה וחובות כלליים.
לכן, נושה רגיל עשוי לקבל רק חלק מחובו, ולעיתים לא תיוותר תמורה מספקת לחלוקה לנושים מסוגו.
דוגמה לחלוקת כספים
נניח שנכס מקרקעין נמכר במסגרת הליך חדלות פירעון תמורת 2 מיליון ש"ח.
על הנכס רשומה משכנתה, ויתרת החוב המובטח עומדת על 1.2 מיליון ש"ח.
במקרה כזה יש לבחון את פירעון החוב המובטח ואת הוצאות המימוש הרלוונטיות.
היתרה, ככל שתיוותר, עשויה לשמש לפירעון חובות נוספים בהתאם לסדרי הנשייה.
מדובר בדוגמה להמחשה בלבד. החלוקה בפועל תלויה בסוגי החובות, במעמד הבטוחות ובהוראות הדין.
האם כל הנושים זכאים לאותו סכום?
לא בהכרח.
דיני חדלות פירעון מבחינים בין סוגים שונים של נושים וחובות.
נושה מובטח מחזיק בבטוחה המקנה לו זכויות מיוחדות ביחס לנכס המשועבד.
נושה בעל חוב בדין קדימה נהנה ממעמד שנקבע בחוק ביחס לחובות מסוימים.
נושה רגיל משתתף בחלוקת הכספים בהתאם להוראות הדין ולשיעור החוב המוכר שלו.
לכן, כאשר אדם או עסק מבקשים לגבות חוב מחייב המצוי בחדלות פירעון, חשוב לבחון את מעמד החוב ולא להסתפק בבדיקת סכומו.
מה קורה אם נותר כסף לאחר פירעון כל החובות?
כאשר לאחר פירעון מלוא החובות והוצאות ההליך נותרת יתרה בקופת הנשייה, יש לפעול בהתאם להוראות החוק ביחס להשבת העודף.
בהליך חדלות פירעון של יחיד, היתרה עשויה להיות מועברת לחייב.
המשמעות היא שמטרת ההליך אינה להפקיע מהחייב נכסים מעבר לנדרש לצורך קיום הוראות הדין ופירעון החובות.
מה יכול לעשות נושה שמגלה שלחייב יש נכס שלא דווח?
כאשר נושה מחזיק במידע מבוסס לגבי נכס או זכות כלכלית של חייב, חשוב לבחון את האפשרות להעביר את המידע לנאמן או לגורם המוסמך.
מידע כזה עשוי להיות רלוונטי לבדיקת היקף נכסי קופת הנשייה ולשמירה על זכויות הנושים.
לדוגמה, אם נושה יודע כי לחייב קיימות זכויות בדירה שהתקבלה בירושה, אך זכויות אלה אינן מופיעות במידע שנמסר במסגרת ההליך, ייתכן שיש מקום לבקש את בדיקתן.
עם זאת, יש להבחין בין מידע עובדתי לבין השערות.
חשוב להציג מסמכים ואסמכתאות ככל שקיימים, ולבחון את המסלול המשפטי המתאים.
שאלות נפוצות על נכסים בהליכי חדלות פירעון
האם כל דירה של חייב בחדלות פירעון נמכרת?
לא. מימוש דירת מגורים כפוף לתנאים מיוחדים ולאישור בית המשפט בהתאם לחוק.
האם ניתן לממש דירה הרשומה על שם החייב ובן זוגו?
בנסיבות המתאימות ניתן לבחון מימוש של זכויות החייב, תוך התחשבות בזכויות בן הזוג ובהוראות הדין.
האם ניתן לבטל העברת דירה לילדים לפני פתיחת ההליך?
ייתכן, אם מתקיימות העילות והתנאים הקבועים בחוק לביטול הפעולה. לא כל העברה ניתנת לביטול.
האם הנאמן יכול לממש נכס שהתקבל בירושה?
בנסיבות המתאימות, כן. יש לבחון את מועד היווצרות הזכות, את מעמדה בקופת הנשייה ואת זכויות יתר היורשים.
האם נושה יכול לדרוש את מכירת הדירה של החייב?
נושה רשאי לפעול לשמירה על זכויותיו במסגרת ההליך, אך מימוש הנכס כפוף לסמכויות הגורמים המוסמכים ולהוראות הדין.
האם ניתן למנוע מכירת דירת מגורים?
במקרים המתאימים ניתן להעלות טענות הנוגעות לתנאי המימוש, לפגיעה בחייב, לקיומו של סידור מגורים חלופי ולאפשרויות פירעון אחרות.
סיכום: מימוש נכסים בחדלות פירעון מחייב איזון בין זכויות הנושים לזכויות החייב
נכסי החייב הם מרכיב מרכזי בהליכי חדלות פירעון, משום שהם עשויים לשמש מקור לפירעון חובותיו.
עם זאת, לא כל נכס ניתן למימוש באופן אוטומטי, ולא כל העברת נכס לפני פתיחת ההליך ניתנת לביטול.
החוק מעניק לנאמן סמכויות לבדיקת נכסים ולמימושם, אך מחייב אותו לפעול בהתאם להוראות הדין ותוך התחשבות באינטרסים הרלוונטיים.
כאשר מדובר בדירת מגורים, קיימות הגנות מיוחדות המחייבות בחינה של התועלת לנושים אל מול הפגיעה בחייב ובבני משפחתו.
מנגד, כאשר מתברר כי חייב הסתיר נכסים או ביצע פעולות שנועדו לגרוע נכסים מקופת הנשייה, ניתן לבחון את האפשרויות המשפטיות להשבתם לקופה.
עבור נושים, איתור ובחינה של זכויות החייב בנכסים עשויים להיות בעלי משמעות רבה לסיכויי גביית החוב. לעיתים נכס מקרקעין, זכות בירושה או זכות כספית עשויים לשנות את התמונה הכלכלית של ההליך.
ייצוג נושים, גביית חובות ומקרקעין – משרד עו״ד שירה הלברשטיין
משרד עו״ד שירה הלברשטיין מעניק ליווי וייצוג משפטי בעסקאות מקרקעין, בגביית חובות, בהליכי הוצאה לפועל ובייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון.
כאשר חייב מחזיק בנכס מקרקעין, בזכויות בירושה או בנכסים אחרים העשויים לשמש לפירעון חובותיו, חשוב לבחון את מעמד הזכויות ואת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות הנושה.
משרד עו״ד שירה הלברשטיין – מקרקעין, ייצוג נושים וגביית חובות.
*המאמר נועד למתן מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, לדין החל ולמועד פתיחת ההליך.*