קבלת צו הפטר בהליך חדלות פירעון נחשבת לאחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר עבור חייב המבקש להשתחרר מחובותיו ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. אולם האם הפטר שניתן לחייב הוא בהכרח סוף פסוק? מה קורה כאשר לאחר קבלת ההפטר מתגלה כי החייב הסתיר נכסים, קיבל ירושה או היה זכאי לכספים שלא דווחו במסגרת ההליך? והאם ניתן לבטל הפטר גם שנים לאחר שניתן?
שאלות אלה מעוררות סוגיות משפטיות מורכבות, הנוגעות לאיזון בין זכותו של החייב לשיקום כלכלי לבין זכויותיהם של הנושים להיפרע מנכסיו.
הדין והפסיקה מכירים בכך שבנסיבות מסוימות ניתן לבטל צו הפטר גם לאחר שניתן, ואף לבחון את צירופם של נכסים לקופת הנשייה. עם זאת, לא כל נכס שהתקבל לאחר ההפטר שייך לנושים, ולא כל גילוי מאוחר של נכס מצדיק ביטול הפטר.
במאמר זה נבחן מתי ניתן לבטל הפטר, מה ההבדל בין נכסים שהתקבלו לפני ההפטר לבין נכסים שהתקבלו לאחריו, כיצד מתייחסים בתי המשפט לזכויות בירושה ומהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפני נושים המבקשים להגן על זכויותיהם.
מהו צו הפטר בהליך חדלות פירעון?
צו הפטר הוא החלטה משפטית המשחררת חייב מחובות עבר מסוימים שלא נפרעו במסגרת הליך חדלות הפירעון, בהתאם להוראות החוק.
מטרתו לאפשר לחייב, לאחר שקיים את התנאים החלים עליו, להשתקם כלכלית ולשוב לפעילות כלכלית תקינה.
ההפטר מבטא את אחת מתכליותיו המרכזיות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018: מתן הזדמנות אמיתית לשיקום כלכלי לצד שמירה על זכויות הנושים.
עם זאת, ההפטר אינו חל בהכרח על כל סוגי החובות. החוק קובע חובות מסוימים שאינם בני הפטר, ובהם חובות שנוצרו במרמה, תשלומים עונשיים וחובות מזונות, בכפוף להוראות ולחריגים הקבועים בדין.
בנוסף, יש להבחין בין עצם קבלת ההפטר לבין סיום הטיפול בנכסים שהוקנו לקופת הנשייה. במקרים מסוימים, גם לאחר מתן הפטר עשויים להימשך הליכים הנוגעים למימוש נכסים שכבר נכללו בקופה.
האם ניתן לבטל צו הפטר לאחר שכבר ניתן?
התשובה היא כן.
אף שצו הפטר נועד להעניק לחייב ודאות ולאפשר לו להשתקם, החוק מכיר בנסיבות חריגות שבהן ניתן לבטל אותו.
סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את סמכות בית המשפט להורות על ביטול הפטר למפרע.
בין העילות הקבועות בחוק ניתן למנות גילוי עובדות חדשות, אשר אילו היו ידועות לפני מתן ההפטר היה בהן כדי להצדיק הארכת תקופת התשלומים, וכן הפרת חובת שיתוף הפעולה עם הנאמן או הפרת תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי.
המשמעות היא שגם לאחר שהחייב קיבל הפטר, התנהלותו במסגרת ההליך עשויה להיבחן מחדש אם מתגלות עובדות משמעותיות שלא היו ידועות במועד מתן ההחלטה.
עם זאת, ביטול הפטר אינו פעולה אוטומטית. מדובר בסעד משמעותי, המחייב בחינה של התנאים החוקיים ושל נסיבות המקרה.
מה קבעה פקודת פשיטת הרגל לגבי ביטול הפטר?
לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התנהלו הליכי פשיטת רגל בעיקר בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף 181 לפקודה העניק לבית המשפט סמכות לחזור ולעיין בצווים שנתן במסגרת סמכותו בהליכי פשיטת רגל, לבטלם או לשנותם.
סעיף 67 לפקודה התייחס לחובתו של פושט רגל שקיבל הפטר להמשיך ולסייע לנאמן במימוש נכסים שהוקנו לו ובחלוקתם.
הוראות אלה שימשו בסיס לדיון בפסיקה בשאלת האפשרות לבטל הפטר לאחר שניתן.
חשוב להדגיש כי פקודת פשיטת הרגל ממשיכה להיות רלוונטית להליכים מסוימים שעליהם חל הדין הישן, בהתאם להוראות התחולה והמעבר.
לפיכך, כאשר בוחנים פסק דין שניתן במסגרת הליך פשיטת רגל, יש לבדוק אם הוא מבוסס על הוראות הפקודה או על חוק חדלות פירעון החדש.
הסתרת נכסים – אחת העילות המרכזיות לביטול הפטר
אחד המקרים המשמעותיים שבהם עשויה להתעורר שאלת ביטול ההפטר הוא גילוי נכסים או זכויות שהחייב לא דיווח עליהם.
חייב המצוי בהליך חדלות פירעון נדרש למסור מידע מלא ואמין על נכסיו, הכנסותיו וזכויותיו הכלכליות.
חובת הגילוי אינה מוגבלת לנכסים הרשומים על שמו בלשכת רישום המקרקעין או לחשבונות הבנק שבהם הוא משתמש בפועל.
היא עשויה לחול גם על זכויות חוזיות, זכויות בעיזבון, כספים המוחזקים עבורו וזכויות כלכליות נוספות, בהתאם לדין ולנסיבות.
כאשר חייב מסתיר נכס מהותי, הדבר עלול לפגוע בזכויות הנושים ולהשפיע על ההחלטות שהתקבלו במסגרת ההליך.
לדוגמה, אם חייב הציג מצג שלפיו אין ברשותו נכסים משמעותיים, ובהסתמך על מידע זה נקבעה תוכנית פירעון והוענק לו הפטר, גילוי מאוחר של נכס בעל ערך עשוי להצדיק בחינה מחודשת של ההחלטות.
עם זאת, יש להבחין בין הסתרה מכוונת לבין מצב שבו החייב לא ידע על קיומו של הנכס או על זכותו בו.
הבחנה זו עשויה להיות בעלת משמעות בבחינת תום הלב ובהחלטה אם קיימת הצדקה לביטול ההפטר.
האם ירושה שהתקבלה לאחר ההפטר שייכת לנושים?
זוהי אחת השאלות המורכבות בתחום.
התשובה תלויה, בין היתר, במועד שבו נוצרה הזכות בירושה, בשלב שבו נמצא הליך חדלות הפירעון, בתוכן צו ההפטר ובהוראות הדין החלות על המקרה.
יש להבחין בין שלושה מצבים עיקריים.
מצב ראשון: המוריש נפטר לפני מתן ההפטר
כאשר המוריש נפטר בתקופה שבה החייב מצוי בהליך חדלות פירעון, עשויה להיווצר לחייב זכות בעיזבון עוד לפני שהנכס נרשם על שמו או לפני שהכספים חולקו בפועל.
בהתאם לדיני הירושה, העיזבון עובר ליורשים עם פטירת המוריש, בכפוף להוראות הדין.
לכן, עצם העובדה שטרם ניתן צו ירושה, שטרם נרשמה דירה על שם החייב או שטרם חולקו כספי העיזבון אינה מלמדת בהכרח שהזכות טרם נוצרה.
בנסיבות המתאימות, זכות זו עשויה להיכלל בנכסי קופת הנשייה.
דוגמה: חייב מצוי בהליך חדלות פירעון. במהלך ההליך נפטר אביו, והחייב זכאי לחלק מדירת מגורים שהותיר האב.
גם אם הליך רישום הירושה טרם הושלם, עשויה להיות לחייב זכות כלכלית שיש לדווח עליה ולבחון את מעמדה במסגרת ההליך.
אם החייב מסתיר את הזכות ומקבל הפטר מבלי שהמידע הובא בפני בעלי התפקיד, עשויה להתעורר עילה לבחינת תוקף ההפטר.
מצב שני: ניתן הפטר מותנה, אך טרם ניתן הפטר חלוט
בהליכי פשיטת רגל שהתנהלו לפי הדין הישן, הייתה משמעות להבחנה בין הפטר מותנה לבין הפטר חלוט.
הפטר מותנה אינו בהכרח מסיים את ההליך. החייב נדרש לקיים תנאים מסוימים לפני שההפטר הופך לחלוט.
בתקופת הביניים עשויים להתרחש שינויים במצבו הכלכלי של החייב, לרבות קבלת נכסים או זכויות חדשות.
בפסיקה שנדונה במסגרת ע"א 8488/18 עלתה שאלת משמעותן של זכויות שהתקבלו בתקופה שבה החייב טרם השלים את התנאים לקבלת הפטר חלוט.
העיקרון העולה מהחומר הפסיקתי הוא כי הפטר מותנה אינו בהכרח מונע בחינה של נכסים נוספים שהגיעו לידי החייב לפני השלמת ההליך.
מצב שלישי: הזכות בירושה נוצרה לאחר מתן הפטר חלוט
מצב שונה מתעורר כאשר החייב כבר קיבל הפטר חלוט, ורק לאחר מכן נפטר המוריש ונוצרה הזכות בירושה.
ככלל, עצם העובדה שאדם שהיה בעבר בהליך חדלות פירעון קיבל ירושה לאחר השלמת ההליך אינה הופכת את הירושה אוטומטית לנכס של קופת הנשייה.
יש לבחון את מועד היווצרות הזכות, את הוראות הצו ואת המסגרת המשפטית הרלוונטית.
אם מדובר בזכות חדשה שנוצרה לאחר סיום ההליך, ואין עילה חוקית אחרת המקנה אותה לקופת הנשייה, אין להסיק כי הנושים זכאים לה רק משום שבעבר היו לחייב חובות.
לעומת זאת, אם ההפטר בוטל כדין למפרע, עשויות להתעורר שאלות נוספות לגבי מעמדם של נכסים וזכויות שהתקבלו בתקופה שבין מתן ההפטר לבין ביטולו.
מועד היווצרות הזכות – מדוע הוא כל כך חשוב?
בבחינת נכסים שהתגלו לאחר הפטר, יש חשיבות רבה להבחנה בין המועד שבו נוצרה הזכות לבין המועד שבו היא מומשה בפועל.
לדוגמה, זכות בירושה עשויה להיווצר במועד פטירת המוריש, אף אם צו הירושה ניתן חודשים לאחר מכן.
באופן דומה, ייתכן שחייב זכאי לכספים מכוח הסכם שנחתם לפני ההפטר, אך הכספים שולמו לו רק לאחר מכן.
במצבים כאלה, מועד קבלת הכסף אינו בהכרח המועד שבו נוצרה הזכות המשפטית.
לכן, בעת בחינת השאלה אם נכס שייך לקופת הנשייה, יש לבדוק את מקור הזכות, מועד התגבשותה והוראות הדין החלות עליה.
הבחנה זו עשויה להיות מכרעת הן עבור החייב והן עבור הנושים.
מהו קו פרשת המים בין נכסים השייכים לקופה לבין נכסים השייכים לחייב?
במסגרת הפסיקה שניתנה לפי פקודת פשיטת הרגל נדונה השאלה מהו המועד המבחין בין נכסים המוקנים לקופת פשיטת הרגל לבין נכסים חדשים שהחייב רשאי להחזיק בהם לאחר סיום ההליך.
בפש"ר (ירושלים) 48367-05-19 נדונה, לפי החומר הפסיקתי שנסקר, משמעות מועד מתן ההפטר החלוט.
הגישה המתוארת בפסק הדין מבחינה בין זכויות שנוצרו לפני ההפטר החלוט לבין זכויות חדשות שנוצרו לאחריו.
עם זאת, אין לראות במועד ההפטר כלל טכני המכריע לבדו בכל מקרה.
יש לבחון גם אם מדובר בזכות שכבר הוקנתה לקופה, אם הנכס הוסתר, אם קיימות הוראות מיוחדות בצו ואם מתקיימת עילה לעיון מחדש בהחלטות שניתנו.
בנוסף, בהליכים המתנהלים לפי חוק חדלות פירעון החדש יש לבחון את הוראות החוק הנוגעות לנכסי קופת הנשייה ולתקופת התשלומים, ולא להסתמך באופן אוטומטי על ההבחנות שנקבעו בפסיקה לפי הפקודה.
האם ביטול הפטר חל למפרע?
סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול הפטר למפרע.
המשמעות היא שביטול ההפטר עשוי להשפיע על מעמדו המשפטי של החייב ועל חובות שמהם שוחרר קודם לכן.
אולם שאלת השלכות הביטול על נכסים שהתקבלו לאחר מתן ההפטר מחייבת בחינה נפרדת.
בפש"ר (באר שבע) 38215-05-14 נדונה, לפי החומר הפסיקתי שהועבר, משמעות ביטול ההפטר ביחס לזכויות שנוצרו בתקופה שלאחר מתן ההפטר המקורי.
הגישה שנדונה באותו הליך היא שביטול הפטר למפרע עשוי להחזיר את החייב למעמד של מי שמצוי בהליך פשיטת רגל, ולהשפיע גם על מעמדם של נכסים שנוצרו בתקופת הביניים.
עם זאת, אין להסיק שכל נכס שנרכש או התקבל לאחר הפטר יועבר אוטומטית לנושים בכל מקרה של ביטול.
יש לבחון את ההחלטה השיפוטית, את מועד יצירת הזכות, את הדין החל ואת ההגנות הקבועות בחוק.
האם ביטול הפטר יכול לפגוע בעסקאות מקרקעין שבוצעו לאחריו?
שאלה משמעותית נוספת היא מה קורה כאשר חייב שקיבל הפטר מכר נכס, העביר זכויות או ביצע עסקה משפטית, ורק לאחר מכן בוטל ההפטר.
האם ביטול ההפטר מביא גם לביטול העסקה?
לא בהכרח.
סעיף 176(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי ביטול הפטר אינו פוגע בתוקפן של פעולות משפטיות מסוימות שנעשו כדין לאחר מתן ההפטר ולפני ביטולו.
הוראה זו נועדה להגן על היציבות המשפטית ועל עסקאות שבוצעו כדין בתקופה שבה ההפטר היה בתוקף.
לדוגמה, כאשר חייב מכר נכס לצד שלישי לאחר קבלת הפטר, ובמועד מאוחר יותר בוטל ההפטר, אין משמעות הדבר שהעסקה מתבטלת באופן אוטומטי.
יש לבחון אם העסקה נעשתה כדין, מה היה מעמד הזכויות בנכס והאם מתקיימות עילות משפטיות אחרות לתקיפתה.
חשוב להבחין בין הגנה על תוקפה של עסקה שנעשתה כדין לבין שאלת הזכאות לכספי התמורה שהתקבלו בעקבותיה.
אלה שתי שאלות משפטיות שונות, וכל אחת מהן מחייבת בחינה עצמאית.
האם ניתן לבטל הפטר גם שנים לאחר שניתן?
האפשרות לבטל הפטר לאחר חלוף זמן ממושך מעוררת מתח בין שני עקרונות חשובים.
מצד אחד, קיים אינטרס של סופיות ההליך. חייב שקיבל הפטר אמור להיות מסוגל להסתמך על ההחלטה ולשקם את חייו הכלכליים.
מצד שני, כאשר מתברר שההפטר ניתן על בסיס מידע מהותי חסר או התנהלות פסולה, עשויה להיות הצדקה לבחון את ההחלטה מחדש.
במסגרת הפסיקה לפי הדין הישן נדונו מקרים שבהם התבקש ביטול הפטר גם שנים לאחר שניתן.
במקרים אלה נבחנה, בין היתר, השאלה אם התגלו עובדות משמעותיות שלא היו ידועות קודם לכן ואם קיימת הצדקה להתערב בהחלטה חלוטה.
חלוף הזמן עשוי להיות שיקול רלוונטי, אך אינו שולל בהכרח את האפשרות לבחון ביטול הפטר כאשר מתקיימת עילה חוקית.
מה קורה כאשר מתגלה נכס שהחייב כלל לא ידע על קיומו?
לא כל נכס שהתגלה לאחר הפטר הוא נכס שהוסתר במכוון.
לעיתים מתברר בדיעבד כי לחייב הייתה זכות כספית שלא ידע על קיומה, כגון חשבון בנק ישן או זכות שלא מומשה.
במקרים כאלה יש לבחון את שאלת תום הלב ואת התועלת האפשרית לנושים.
בעניין פלנר, כפי שתואר בחומר הפסיקתי, נדונה סוגיית גילויו של חשבון בנק רדום שבו נצבר סכום של כ־20,000 ש"ח.
באותו עניין ניתן משקל, בין היתר, לנסיבות גילוי הכספים, לסיום תפקידו של הנאמן ולהיעדר בקשה מתאימה לעיון מחדש.
הדיון ממחיש כי גילוי נכס לאחר הפטר אינו מחייב בכל מקרה את ביטול ההפטר או את העברת הכספים לקופה.
יש לבחון את נסיבות המקרה, את התנהלות החייב, את היקף הנכס ואת ההליך המשפטי המתאים.
האם קיימות חלופות לביטול מלא של ההפטר?
כן.
בנסיבות מסוימות ניתן לבחון פתרונות משפטיים שאינם מחייבים ביטול מלא של ההפטר.
במסגרת הפסיקה לפי הדין הישן נדונה האפשרות לשנות בדיעבד תנאים שנקבעו בהפטר, לרבות קביעת חובת תשלום נוספת.
כך, בע"א 2434/19 נדונה, לפי החומר שהועבר, האפשרות להתערב בתנאי ההפטר תוך שמירה על תוקפו, בכפוף לתשלום נוסף.
אפשרות זו ממחישה את הצורך לבחון את התוצאה המתאימה למקרה ולא להניח שביטול מלא הוא הפתרון היחיד.
גם כאשר מתגלה נכס, ייתכן שיש מקום לבחון את מימושו או את התאמת תנאי ההליך, בהתאם לדין ולנסיבות.
מה יכול לעשות נושה שמגלה כי חייב קיבל ירושה לאחר ההפטר?
כאשר נושה מגלה שחייב שקיבל הפטר מחזיק בזכויות בירושה, חשוב שלא להסיק מיד כי מדובר בנכס שניתן לגבות ממנו את החוב.
ראשית, יש לבדוק מתי נפטר המוריש ומתי נוצרה הזכות בירושה.
שנית, יש לבדוק מתי ניתן ההפטר, אם מדובר בהפטר חלוט או מותנה לפי הדין הישן, ומהן הוראות הצו.
שלישית, יש לבחון אם הזכות דווחה במסגרת ההליך ואם מדובר בנכס שהיה אמור להיכלל בקופת הנשייה.
רביעית, יש לבדוק אם מתקיימת עילה חוקית לנקיטת פעולה, לרבות פנייה לנאמן או הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט.
לעיתים עשוי להתברר שהנכס שייך לקופת הנשייה, ולעיתים שמדובר בזכות חדשה שנוצרה לאחר סיום ההליך ואינה מוקנית לקופה.
לכן, מועד היווצרות הזכות והמסמכים הרלוונטיים הם בעלי חשיבות מכרעת.
מה קורה כאשר מדובר בדירת מגורים שהתקבלה בירושה?
זכויות בדירת מגורים עשויות להיות בעלות משמעות כלכלית ניכרת במסגרת הליכי חדלות פירעון.
כאשר חייב זכאי לחלק בדירה מכוח ירושה, יש לבחון את מעמד הזכות ואת האפשרות לממשה.
עם זאת, עצם קיומה של זכות בדירה אינו מחייב בהכרח את מכירתה.
יש לבחון את שיעור זכויותיו של החייב, את זכויותיהם של יורשים נוספים, את מצב הרישום, את ההגנות הקבועות בדין ואת האפשרות למימוש הזכות בפועל.
כאשר מדובר בדירה שבה מתגוררים בני משפחה או שותפים נוספים לזכויות, עשויות להתעורר סוגיות משפטיות נוספות.
לפיכך, נושה המבקש לפעול ביחס לזכויות במקרקעין של חייב נדרש לבחון לא רק את עצם קיום הזכות אלא גם את האפשרויות המעשיות והמשפטיות למימושה.
האם נושה יכול לפעול נגד חייב שכבר קיבל הפטר?
קבלת הפטר מגבילה באופן משמעותי את האפשרות לפעול לגביית חובות שנכללים בו.
עם זאת, קיימים מצבים שבהם ניתן לבחון פעולה משפטית גם לאחר ההפטר.
למשל, כאשר מדובר בחוב שההפטר אינו חל עליו, או כאשר מתגלות נסיבות העשויות להצדיק בחינה של ביטול ההפטר בהתאם לחוק.
יש להבחין בין האפשרות להגיש בקשה לביטול הפטר לבין האפשרות לנקוט הליכי גבייה עצמאיים.
כל עוד ההפטר תקף וחל על החוב, אין להניח שניתן לפתוח מחדש הליכי גבייה רק משום שהתגלה שלחייב יש כיום נכסים.
לכן, לפני נקיטת פעולה יש לבדוק את מעמד החוב, את תוקף ההפטר ואת המסלול המשפטי המתאים.
שאלות נפוצות על ביטול הפטר ונכסים שהתקבלו לאחריו
האם ירושה שהתקבלה לאחר הפטר עוברת אוטומטית לנושים?
לא. יש לבחון מתי נוצרה הזכות בירושה, את הוראות הצו ואת הדין החל. ירושה חדשה שנוצרה לאחר השלמת ההליך אינה מוקנית אוטומטית לקופת הנשייה.
האם ניתן לבטל הפטר אם החייב הסתיר דירה?
בנסיבות המתאימות, כן. הסתרת זכות מהותית במקרקעין עשויה להצדיק בחינה של ביטול הפטר, ככל שמתקיימים התנאים החוקיים.
האם הפטר יכול להתבטל לאחר שבע שנים?
חלוף הזמן אינו שולל בהכרח את האפשרות לבחון ביטול הפטר. עם זאת, יש לבדוק את הדין החל, את עילת הביטול ואת מכלול הנסיבות.
האם נושה יכול לעקל נכס שהחייב רכש לאחר ההפטר?
כאשר מדובר בחוב שנכלל בהפטר תקף, אין די בכך שהחייב רכש נכס חדש כדי לאפשר גבייה מחודשת. יש לבחון אם קיימת עילה משפטית אחרת.
האם אפשר לבטל עסקת מכר שנעשתה לפני ביטול ההפטר?
לא באופן אוטומטי. החוק מגן על פעולות משפטיות שנעשו כדין בתקופה שבין מתן ההפטר לבין ביטולו, בכפוף להוראות הדין.
האם כל הסתרת נכס מחייבת ביטול הפטר?
לא. יש לבחון את נסיבות ההסתרה, מהות הנכס, השפעת המידע על ההליך והתנאים החוקיים לביטול ההפטר.
סיכום: הפטר אינו תמיד סוף הדרך עבור הנושים
צו הפטר נועד להעניק לחייב הזדמנות לשיקום כלכלי, אך הוא אינו מעניק חסינות מוחלטת מפני בחינה מחודשת של התנהלותו.
כאשר מתברר שחייב הסתיר נכסים, לא דיווח על זכויות מהותיות או הפר תנאים מהותיים של ההליך, עשויה להתעורר עילה לביטול ההפטר בהתאם להוראות החוק.
עם זאת, יש להבחין בין נכסים שהזכות בהם נוצרה לפני ההפטר לבין נכסים חדשים שהתקבלו לאחריו, ובין הסתרה מכוונת לבין גילוי מאוחר של זכות שלא הייתה ידועה.
גם ביטול הפטר למפרע אינו מביא בהכרח לביטול עסקאות שנעשו כדין בתקופה שבה ההפטר היה בתוקף.
מבחינת הנושים, המשמעות היא שקבלת הפטר על ידי החייב אינה שוללת בכל מקרה אפשרות לנקיטת פעולה משפטית נוספת. כאשר קיימות נסיבות מתאימות, ניתן לבחון את תוקף ההפטר, את מעמד הנכסים ואת האפשרויות לשמירה על זכויות הנושה.
ייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון ובגביית חובות
משרד עו״ד שירה הלברשטיין מעניק ייצוג וליווי משפטי לנושים בהליכי חדלות פירעון, בהליכי הוצאה לפועל ובגביית חובות.
כאשר אדם או עסק חייב לכם כספים ונמצא בהליך חדלות פירעון, או כאשר התגלה מידע חדש לאחר קבלת הפטר, חשוב לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
בדיקה משפטית של נסיבות המקרה, סוג החוב, מצב ההליך והנכסים הרלוונטיים עשויה לסייע בגיבוש דרך הפעולה המתאימה.
משרד עו״ד שירה הלברשטיין – ייצוג נושים, גביית חובות והליכי חדלות פירעון.
*המאמר נועד למתן מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. הדין החל עשוי להשתנות בהתאם למועד פתיחת ההליך, להוראות המעבר ולנסיבות המקרה.*