ירשתם דירה עם האחים ואין הסכמה? פירוק שיתוף, התמחרות בין היורשים ודמי שימוש
עו"ד שירה הלברשטיין · 20 בנובמבר 2026 · 5 דקות קריאה
אחד המצבים הנפוצים בירושה: ההורים הלכו לעולמם, ודירת המגורים שלהם עוברת לכמה אחים יחד. אחד רוצה למכור, אחר רוצה לקנות את חלקם של האחרים, ושלישי כבר גר בדירה ולא ממהר לשום מקום. מה עושים כשאין הסכמה?
החוק נותן לכל יורש כלים להגיע לפתרון גם בלי הסכמת כולם. במאמר נסביר מתי אפשר לדרוש פירוק שיתוף, למה ליורשים יש זכות מיוחדת לקנות את הדירה לפני שהיא נמכרת לזרים, ומתי מי שגר בדירה לבדו חייב לשלם לשאר האחים. נסתמך על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב משנת 2021 בעניין דירת ירושה בין אחים, ועל פסק דין משנת 2024 בעניין דמי שימוש.
כל שותף רשאי לדרוש פירוק
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע ש"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף". בפסק הדין מ-2021 הודגש שזו זכות מוחלטת, שעומדת לשותף גם כשיתר השותפים אינם מסכימים, ושיקול הדעת של בית המשפט למנוע את הפירוק מצומצם.
דירה אי אפשר לחלק בעין בין כמה אחים. לכן, לפי סעיף 40 לחוק המקרקעין, הפירוק נעשה בדרך של מכירת הדירה וחלוקת התמורה. ברירת המחדל היא מכירה בדרך שבה נמכרים נכסים בהוצאה לפועל, אבל בית המשפט רשאי להורות על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר, ולפי סעיף 43 עליו להתחשב ככל האפשר ברצונות השותפים.
דירה שעוד לא חולקה: הכללים של חוק הירושה קודמים
כשהדירה היא חלק מעיזבון שעוד לא חולק, יש כלל חשוב נוסף. לפי ההלכה שצוטטה בפסק הדין מ-2021 (ובהן פסק דין רייזמן של בית המשפט העליון), המנגנון של חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קודם למנגנון של חוק המקרקעין, אלא אם הוכח שהעיזבון כבר חולק.
סעיף 113(א) לחוק הירושה קובע שנכס שאינו ניתן לחלוקה "יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק". הסכום שהציע היורש נזקף על חשבון חלקו בעיזבון, ואם הוא גבוה מחלקו, הוא משלם את ההפרש. רק אם אף יורש אינו מעוניין לרכוש את הנכס, הוא נמכר וכספי המכר מתחלקים (סעיף 113(ב)).
המשמעות המעשית: בחלוקת עיזבון, רכישת הדירה על ידי אחד היורשים אינה עניין לשיקול דעת בית המשפט. לכל יורש יש זכות מוקנית להציע ולרכוש את הדירה במחיר הגבוה ביותר מבין ההצעות של היורשים, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. רק אחר כך פונים לשוק החופשי.
פסק הדין מ-2021: לא מוכרים רק את החלק של האח שלא חתם
בפסק דין מאוגוסט 2021 (תמ"ש 42557-09-20, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, השופטת ורד שביט פינקלשטיין) ירשו שבעה אחים את דירת הוריהם, כל אחד 1/7. אחד האחים, שגר בדירה, הגיע להסכמה עם חמישה מאחיו לרכוש את חלקם. האח השביעי לא חתם, ודרש התמחרות הוגנת שבה גם הוא יוכל להציע לקנות את הדירה.
האח שגר בדירה טען שמספיק לקנות רק את החלק של האח השביעי, לפי המחיר שסוכם עם האחרים או לפי הערכת שמאי. בית המשפט דחה את הטענה. הוא קבע שהעיזבון לא חולק, ולכן חל סעיף 113 לחוק הירושה. עוד קבע, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (רע"א 1497/09, 2010), שאי אפשר לפרק שיתוף על ידי מכירת חלקו של שותף אחד בלבד, בניגוד לרצונו.
בית המשפט הורה על התמחרות בין שני האחים על כל הזכויות בדירה, כשהדירה פנויה ונקייה מחובות. אם ההתמחרות לא תצליח, ימונה כונס נכסים, ורק אם אף אחד מהם לא ירצה או לא יוכל לקנות, הדירה תימכר בשוק החופשי. בנוסף נקבע שהאח שלא גר בדירה זכאי ל-1/7 מדמי השכירות הראויים, ממועד שבו אחיו נכנס לגור בה.
אחד האחים גר בדירה: מתי הוא חייב בדמי שימוש
סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע ש"שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש". מטרת הסעיף היא למנוע מצב שבו שותף אחד נהנה מהנכס על חשבון האחרים.
עם זאת, לפי ההלכה (ע"א 1492/90 זרקא, 1993), החובה קמה "כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין". כך הסביר בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין מאוגוסט 2024 (תלה"מ 53794-06-22, השופטת אביבית נחמיאס). אותו מקרה עסק בבני זוג גרושים, אבל הכללים לגבי סעיף 33 רלוונטיים לכל שותפים בדירה, כולל יורשים.
בפסק הדין מ-2024 סוכמו כמה כללים מהפסיקה:
• הגשת תביעה לפירוק שיתוף מלמדת שהשותף שאינו גר בדירה אינו מסכים לשימוש הבלעדי, והיא "דרך המלך" לבקש דמי שימוש.
• ככלל, החיוב לא יתחיל לפני שהתברר שאין הסכמה לשימוש הבלעדי.
• דמי שימוש אינם סנקציה על עיכוב הפירוק. מי שנפגע מעיכוב בלתי מוצדק יכול לפנות לדרכים משפטיות אחרות.
• מי שהפסיק לגור בדירה אינו עוד "שותף שהשתמש במקרקעין", ולכן אינו חייב בדמי שימוש לתקופה שבה לא גר בה.
מה כדאי לעשות כשיורשים דירה עם אחים
• לברר אם העיזבון כבר חולק או שהדירה עדיין חלק מעיזבון משותף, כי זה קובע אילו כללים חלים.
• אם אחד היורשים רוצה לקנות את הדירה, לזכור שכל יורש זכאי להציע מחיר. הסכם עם חלק מהיורשים בלבד לא מחייב את מי שלא חתם.
• להזמין הערכת שמאי לשווי הדירה ולדמי השכירות הראויים, כבסיס למשא ומתן.
• אם אחד האחים גר בדירה ואין הסכמה לכך, להבהיר זאת בכתב, ולשקול הגשת תביעה לפירוק שיתוף, שגם מלמדת על התנגדות לשימוש הבלעדי.
• לנסות להגיע להסכם חלוקה לפני שפונים לבית המשפט.
בשורה התחתונה
יורש אינו חייב להישאר שותף בדירה בעל כורחו. כל שותף רשאי לדרוש פירוק, ובדירה שעוד לא חולקה מתוך העיזבון ליורשים יש זכות לרכוש אותה לפני שהיא נמכרת לזרים, במחיר הגבוה ביותר שהציעו ולא פחות ממחיר השוק. אח שגר בדירה לבדו, בלי הסכמת האחרים, עשוי להיות חייב בדמי שימוש לפי חלקם.
אם ירשתם דירה יחד עם אחים ואין הסכמה מה לעשות בה, מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד שירה הלברשטיין ולבחון יחד את הדרך הנכונה לחלוקה, בהסכמה או בבית המשפט.