כאשר אדם נקלע לחובות ונפתח בעניינו הליך חדלות פירעון, אחד הגורמים המרכזיים בניהול ההליך הוא הנאמן. לנאמן תפקיד משמעותי בבדיקת מצבו הכלכלי של החייב, באיתור נכסיו, בבחינת תביעות החוב שהגישו הנושים ובחלוקת הכספים שיצטברו בקופת הנשייה.
עבור נושים המבקשים לקבל את כספם, חשוב להבין כי הנאמן אינו מייצג נושה מסוים ואינו פועל כעורך דינו של החייב. מדובר בבעל תפקיד הפועל במסגרת סמכויות שהוקנו לו בחוק, תוך איזון בין זכויות החייב לבין זכויות כלל הנושים.
אולם מה בדיוק עושה הנאמן? האם הוא רשאי למכור דירה של החייב? מי מחליט אם תביעת חוב תאושר? האם ניתן להתנגד להחלטותיו? ומה קורה כאשר מתברר שהחייב העביר נכסים לבני משפחתו לפני פתיחת ההליך?
במאמר זה נסקור את תפקידו של הנאמן בהליכי חדלות פירעון של יחידים, את סמכויותיו ואת משמעות פעולותיו עבור הנושים.
מי הוא הנאמן בהליך חדלות פירעון?
הנאמן הוא בעל תפקיד המתמנה במסגרת הליך חדלות פירעון, ופועל בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018.
בפסיקה תואר הנאמן כ"ידו הארוכה של בית המשפט", ביטוי המשקף את מעמדו המיוחד ואת חובתו לפעול בהגינות, במקצועיות ובהתאם לדין.
בהליכי חדלות פירעון של יחידים, הנאמן פועל במסגרת הפיקוח של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ושל בית המשפט, בהתאם לחלוקת הסמכויות הקבועה בחוק.
תפקידו אינו מתמצה בגביית כספים. עליו לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב, לברר את היקף החובות, לאתר נכסים ולסייע בגיבוש התשתית העובדתית הדרושה לקביעת תוכנית השיקום הכלכלי.
לצד השמירה על זכויות הנושים, עליו לפעול גם תוך שמירה על כבודו של החייב ובהתאם לתכלית השיקום הכלכלי.
האם הנאמן הופך לבעלים של נכסי החייב?
לא.
אף שנהוג לומר כי הנאמן "נכנס לנעליו של החייב", אין פירוש הדבר שהוא הופך לבעלים הפרטי של הנכסים.
החוק מעניק לנאמן סמכויות ביחס לנכסי קופת הנשייה, כדי שיוכל לנהל אותם ולפעול למימושם בהתאם לדין.
הנאמן רשאי לבצע פעולות מסוימות בנכסי הקופה שהחייב היה רשאי לבצע אלמלא ההליך, בכפוף להוראות החוק ולאישורים הנדרשים.
מנגד, לאחר מינוי הנאמן מוגבלת יכולתו של החייב לבצע בעצמו פעולות בנכסי קופת הנשייה ללא אישור מתאים.
למשל, חייב שבבעלותו נכס מקרקעין אינו יכול בהכרח למכור אותו או להעביר את זכויותיו לאחר פתיחת ההליך כאילו לא קיימות מגבלות משפטיות.
עם זאת, סמכויות הנאמן נגזרות מזכויותיו של החייב ומהוראות הדין. אין בעצם מינויו כדי להקנות לקופת הנשייה זכויות בנכס שמעולם לא היו לחייב.
מהם תפקידיו המרכזיים של הנאמן?
תפקידו של הנאמן כולל מספר תחומי אחריות הקשורים זה בזה.
בדיקת מצבו הכלכלי של החייב: הנאמן בוחן את הכנסותיו, הוצאותיו, נכסיו, התחייבויותיו ומצבו הכלכלי הכולל של החייב.
איתור וכינוס נכסים: הנאמן פועל לאתר נכסים וזכויות שעשויים להיכלל בקופת הנשייה ולשמור עליהם.
בדיקת תביעות חוב: הנאמן בוחן את תביעות החוב שהגישו הנושים ומכריע בהן בהתאם לסמכותו.
ניהול ומימוש נכסים: כאשר קיימים נכסים שניתן לממש, הנאמן פועל למימושם תוך שאיפה להשיג תמורה ראויה.
פיקוח על קיום תנאי ההליך: הנאמן בוחן את עמידת החייב בחובות ובתנאים שנקבעו במסגרת ההליך.
חלוקת כספים לנושים: הנאמן פועל לחלוקת הכספים בהתאם לסדרי הנשייה ולהוראות הדין.
פעולות אלה נועדו ליצור תמונה כלכלית מלאה ככל האפשר, ולאפשר ניהול מסודר של ההליך.
כיצד הנאמן מאתר את נכסי החייב?
אחד השלבים החשובים בעבודת הנאמן הוא איתור הנכסים והזכויות הכלכליות של החייב.
סעיף 224 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עוסק בפעולות לקבלת נכסי החייב והמסמכים הרלוונטיים לידי הנאמן או לפיקוחו.
במסגרת בדיקתו עשוי הנאמן לבחון נכסי מקרקעין, זכויות כספיות, חשבונות בנק, זכויות חוזיות, שעבודים וזכויות תביעה.
לעיתים מתברר שלחייב קיימות זכויות שלא מומשו, כגון חלק בעיזבון, זכויות בדירה או כספים שהוא זכאי לקבל מגורם אחר.
לנכסים אלה עשויה להיות משמעות רבה עבור הנושים.
לדוגמה, אם חייב מצוי בהליך חדלות פירעון ומתברר כי הוא זכאי לחלק בדירה שהתקבלה בירושה, יש לבחון אם הזכות נכללת בקופת הנשייה ואם קיימת אפשרות לממשה.
חשוב להדגיש כי לא כל זכות עתידית או ציפייה לקבלת נכס נחשבת בהכרח לנכס של קופת הנשייה. יש לבחון את מועד היווצרות הזכות ואת הוראות הדין.
מה קורה כאשר החייב אינו מדווח על נכס?
חייב המצוי בהליך חדלות פירעון נדרש למסור מידע מלא ואמין על מצבו הכלכלי ולשתף פעולה עם בעלי התפקיד.
כאשר מתברר כי החייב לא דיווח על נכס מהותי, הנאמן עשוי לבחון את נסיבות אי־הדיווח ואת ההשלכות על ההליך.
יש להבחין בין מצב שבו החייב לא ידע על קיומה של זכות מסוימת לבין מצב שבו הסתיר במכוון נכס או הכנסה.
כאשר קיימת הסתרה מכוונת, הדבר עשוי להשפיע על ההחלטות שיתקבלו בעניינו, לרבות האפשרות לנקוט צעדים בשל הפרת חובותיו בהליך.
מבחינת הנושים, גילוי נכס שלא דווח עשוי להיות בעל משמעות כלכלית, משום שהוא עשוי להגדיל את הכספים העומדים לחלוקה.
כיצד הנאמן בודק תביעות חוב?
כאשר נושה מבקש לקבל תשלום במסגרת הליך חדלות פירעון, עליו לפעול להגשת תביעת חוב בהתאם להוראות הדין ולמועדים הקבועים בו.
הנאמן בוחן את תביעת החוב ואת המסמכים התומכים בה.
במסגרת הבדיקה עשוי הנאמן לבחון את מקור החוב, סכומו, מועדי היווצרותו, תשלומים שכבר בוצעו והאם קיימת בטוחה או זכות קדימה.
לאחר הבדיקה הנאמן רשאי להכריע בתביעת החוב בהתאם לסמכותו, לרבות אישורה במלואה, אישורה באופן חלקי או דחייתה.
האם פסק דין כספי מבטיח שתביעת החוב תאושר?
פסק דין הוא מסמך משפטי בעל משקל משמעותי, אך גם כאשר תביעת החוב מבוססת על פסק דין, יש לבחון את ההוראות החלות על בדיקתה.
לנאמן קיימות סמכויות בדיקה, אולם האפשרות לדחות תביעת חוב המבוססת על פסק דין כפופה למגבלות ולתנאים מיוחדים.
בין היתר, עשויות להיות רלוונטיות נסיבות של תרמית, קנוניה או פסק דין שניתן ללא בירור ממשי של החוב, בהתאם להוראות הדין.
לפיכך, נושה המחזיק בפסק דין אינו צריך להניח שהחוב ייכלל בקופת הנשייה באופן אוטומטי ללא הגשת תביעת חוב כנדרש.
מה יכול לעשות נושה שתביעת החוב שלו נדחתה?
כאשר נאמן דוחה תביעת חוב או מאשר אותה בסכום נמוך מהסכום שנתבע, חשוב לבחון את נימוקי ההכרעה.
ייתכן שהדחייה נובעת מהיעדר מסמכים, מחלוקת לגבי גובה החוב או קביעה משפטית הנוגעת למעמדו.
בהתאם להוראות הדין, ניתן לבחון אפשרות להשיג על הכרעת הנאמן באמצעות ההליך המתאים ובמועדים שנקבעו.
לכן, כאשר מתקבלת הכרעה בתביעת חוב, חשוב לבדוק אותה ללא דיחוי.
הגשת תביעת חוב אינה רק פעולה טכנית. לעיתים אופן הצגת החוב והאסמכתאות המצורפות עשויים להשפיע על ההכרעה ועל היקף הזכויות שיוכרו לנושה.
כיצד הנאמן מחליט אם למכור נכס?
מימוש נכסים הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של הנאמן.
סעיף 227 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הנאמן יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם.
משמעות הדבר היא שעל הנאמן לשאוף להשיג תמורה ראויה ממימוש הנכסים, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי.
כאשר מדובר בנכס מקרקעין, עשויים להיבחן שווי הנכס, מצבו המשפטי, שעבודים הרשומים עליו, הוצאות המימוש והסכום הצפוי להיוותר לחלוקה.
לא בכל מקרה מכירת נכס היא האפשרות המיטבית.
לעיתים יש מקום לבחון חלופות, כגון הסדר כספי, רכישת חלקו של החייב בנכס על ידי שותף או דרך אחרת שתאפשר להפיק ערך מהזכויות.
ההכרעה תלויה בנסיבות ובהוראות הדין.
האם הנאמן רשאי למכור את דירת המגורים של החייב?
כאשר מדובר בדירת מגורים של יחיד, קיימות הוראות מיוחדות בחוק.
סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את התנאים למימוש מקרקעין המשמשים למגוריו של החייב.
מכירת זכות במקרקעין המשמשים למגורי החייב מחייבת אישור של בית המשפט, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
בית המשפט נדרש לבחון, בין היתר, את התועלת הצפויה לנושים לעומת הפגיעה בחייב, את האפשרות לפרוע את החוב בדרך שפגיעתה פחותה ואת קיומו של פתרון מגורים בהתאם לדרישות הדין.
לפיכך, הנאמן אינו רשאי למכור דירת מגורים של חייב ללא בחינת התנאים והאישורים הנדרשים.
האם הנאמן יכול לבטל העברת דירה לבן משפחה?
במקרים המתאימים, ניתן לבחון פעולות שביצע החייב לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון ואשר גרעו נכסים מקופת הנשייה.
לדוגמה, כאשר חייב העביר דירה ללא תמורה לבן משפחה לפני פתיחת ההליך, עשויה להתעורר השאלה אם מדובר בפעולה שניתן לבטלה בהתאם להוראות החוק.
עם זאת, לא כל העברה ללא תמורה ניתנת לביטול באופן אוטומטי.
יש לבחון את מועד ההעברה, את נסיבותיה, את התמורה שניתנה, את מצבו הכלכלי של החייב ואת העילות הקבועות בדין.
כאשר מתקיימים התנאים החוקיים, ניתן לבקש את ביטול הפעולה כדי להשיב נכסים או ערך כלכלי לקופת הנשייה.
מטרת הפעולה היא להגן על זכויות כלל הנושים ולא להעניק יתרון לנושה מסוים.
כיצד מחלק הנאמן את הכספים לנושים?
לאחר מימוש נכסי קופת הנשייה, הכספים מחולקים בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בחוק.
חשוב להבין שלא כל הנושים נמצאים באותו מעמד משפטי.
ישנם נושים מובטחים, בעלי חובות בדין קדימה ונושים כלליים, ולכל אחד מהם עשויות להיות זכויות שונות.
בנוסף, קיימות הוראות הנוגעות להוצאות ההליך ולסוגי חובות נוספים.
לפיכך, לא ניתן להניח שכל נושה יקבל אחוז זהה מחובו ללא קשר לסוג החוב ולמעמדו.
לדוגמה, כאשר לחייב נכס המשועבד להבטחת חוב לבנק, יש לבחון את זכויות הבנק ביחס לנכס ואת התמורה שתיוותר, ככל שתיוותר, עבור יתר הנושים.
גם כאשר בקופת הנשייה מצטבר סכום משמעותי, אין פירוש הדבר שכל נושה יקבל את מלוא חובו.
האם הנאמן חייב לפעול לפי דרישת נושה?
לא.
הנאמן אינו מייצג נושה מסוים, אלא פועל במסגרת תפקידו לטובת ניהול ההליך בהתאם לדין ולזכויות כלל הנושים.
נושה רשאי להציג בפני הנאמן מידע רלוונטי, להעלות טענות ולבקש את בחינתן.
עם זאת, הנאמן אינו מחויב לאמץ כל עמדה או דרישה של נושה.
לדוגמה, נושה עשוי לדרוש מימוש מיידי של נכס, בעוד הנאמן סבור כי המתנה או בחינת חלופה אחרת עשויות להביא לתמורה גבוהה יותר.
במקרה כזה על הנאמן להפעיל שיקול דעת מקצועי, בהתאם לסמכויותיו ולחובותיו.
האם ניתן להתנגד להחלטות הנאמן?
פעולותיו של הנאמן אינן חסינות מביקורת.
הנאמן כפוף למנגנוני פיקוח ובקרה הקבועים בחוק, ובמקרים המתאימים ניתן להביא מחלוקות הנוגעות לפעולותיו בפני הגורם המוסמך.
עם זאת, הפסיקה מכירה בכך שלנאמן מוקנה שיקול דעת רחב בניהול נכסי קופת הנשייה ובמימושם.
בית המשפט אינו נוטה להחליף את שיקול דעתו המקצועי של הנאמן רק משום שקיימת אפשרות אחרת.
התערבות בהחלטותיו עשויה להיות מוצדקת כאשר נפל פגם מהותי באופן הפעלת שיקול הדעת, כאשר הפעולה אינה סבירה באופן מהותי או כאשר קיימת חריגה מהוראות הדין.
חשוב להבחין גם בין החלטה הפוגעת בזכותו הפרטנית של נושה לבין החלטה הנוגעת לניהול קופת הנשייה בכללותה, שכן ההבחנה עשויה להשפיע על המסלול המשפטי ועל זכות ההשגה.
האם הנאמן רשאי להתפשר עם חייב או עם צד שלישי?
במסגרת ניהול ההליך עשוי הנאמן לבחון הסדרים ופשרות.
לדוגמה, כאשר קיימת מחלוקת לגבי זכויות בדירה, ייתכן שניתן להגיע להסדר כספי במקום לנהל הליך משפטי ממושך.
עם זאת, סמכויות מסוימות של הנאמן מחייבות אישור של הממונה או של בית המשפט, בהתאם להוראות החוק.
כך, פעולות בעלות השפעה מהותית על נכסי הקופה עשויות להיות כפופות לאישור מתאים.
מטרת מנגנון האישורים היא להבטיח שפעולות משמעותיות ייבחנו במסגרת הפיקוח הקבועה בדין.
מהי אחריותו האישית של הנאמן?
הנאמן נדרש לפעול במקצועיות, בהגינות ובמסגרת סמכויותיו.
עם זאת, תפקידו מחייב לעיתים קבלת החלטות מורכבות שעשויות להשפיע על חייבים, נושים וצדדים שלישיים.
הפסיקה הכירה בצורך להעניק לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון מרחב פעולה מקצועי, כדי שלא יימנעו מקבלת החלטות בשל חשש מתביעות אישיות בכל מקרה של מחלוקת.
לפיכך, הטלת אחריות אישית על נאמן אינה תוצאה אוטומטית של טעות נטענת או של החלטה שנושה אינו מסכים עמה.
יש לבחון את נסיבות המקרה, את אופן הפעלת הסמכות ואת התנאים המשפטיים להטלת אחריות.
מה חשוב לנושה לעשות במהלך עבודת הנאמן?
נושה המבקש לשמור על זכויותיו בהליך חדלות פירעון אינו צריך להסתפק בהמתנה לסיום ההליך.
ראשית, חשוב להגיש תביעת חוב במועד ולצרף את המסמכים הנדרשים להוכחת החוב.
שנית, כאשר קיימת בטוחה או זכות קדימה, חשוב לבחון כיצד יש להציג אותה במסגרת ההליך.
שלישית, אם לנושה קיים מידע מבוסס על נכסים או זכויות כלכליות של החייב, ניתן לבחון את האפשרות להביא אותו לידיעת הנאמן.
רביעית, חשוב לעקוב אחר החלטות הנוגעות לתביעת החוב ולזכויותיו של הנושה, ולבחון את האפשרויות להשיג עליהן במקרים המתאימים.
לבסוף, כאשר מתעוררת מחלוקת מהותית לגבי מימוש נכס, הכרעה בתביעת חוב או חלוקת כספים, יש לבחון את המסלול המשפטי המתאים.
שאלות נפוצות על תפקיד הנאמן בחדלות פירעון
האם הנאמן מייצג את החייב?
לא. הנאמן הוא בעל תפקיד הפועל במסגרת סמכויותיו על פי דין, ואינו עורך דינו הפרטי של החייב.
האם הנאמן מייצג את הנושים?
הנאמן פועל גם להגנה על עניינם של כלל הנושים, אך אינו מייצג נושה מסוים באופן אישי.
האם הנאמן יכול לדחות תביעת חוב?
כן. הנאמן מוסמך לבחון ולהכריע בתביעות חוב בהתאם להוראות הדין, ובמקרים המתאימים ניתן להשיג על הכרעתו.
האם הנאמן יכול למכור דירה של חייב?
בנסיבות המתאימות, כן. כאשר מדובר בדירת מגורים של יחיד, נדרש אישור בית המשפט בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
האם הנאמן יכול לבדוק העברת נכסים שבוצעה לפני ההליך?
כן. במסגרת סמכויותיו ניתן לבחון פעולות שביצע החייב לפני פתיחת ההליך, ובמקרים המתאימים לבקש את ביטולן בהתאם לחוק.
האם ניתן לערער על החלטה של הנאמן?
במקרים המתאימים ניתן לנקוט הליך השגה או ערעור, בהתאם לסוג ההחלטה, למעמד המבקש ולהוראות הדין.
סיכום: לנאמן תפקיד מרכזי בשמירה על זכויות הנושים
הנאמן הוא אחד הגורמים המרכזיים בהליך חדלות הפירעון. הוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב, מאתר נכסים, מכריע בתביעות חוב ופועל למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקת הכספים בהתאם לדין.
לצד סמכויותיו הרחבות, הנאמן כפוף להוראות החוק ולמנגנוני פיקוח, ונדרש להפעיל שיקול דעת מקצועי תוך איזון בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים.
עבור נושים, הבנת תפקידו של הנאמן היא חלק חשוב מהשמירה על זכויותיהם בהליך. הגשת תביעת חוב מבוססת, הצגת מידע רלוונטי ומעקב אחר החלטות הנוגעות לחוב עשויים להשפיע על האפשרות לקבל תשלום במסגרת ההליך.
ייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון – משרד עו״ד שירה הלברשטיין
משרד עו״ד שירה הלברשטיין מעניק ליווי וייצוג משפטי לנושים בהליכי חדלות פירעון, בהליכי הוצאה לפועל ובגביית חובות.
כאשר אדם או עסק חייבים לכם כספים ונפתח בעניינם הליך חדלות פירעון, חשוב לבחון את מעמד החוב, את האפשרות להגיש תביעת חוב ואת הזכויות העומדות לרשותכם לאורך ההליך.
משרד עו״ד שירה הלברשטיין – ייצוג נושים, גביית חובות והליכי חדלות פירעון.
*המאמר נועד למתן מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין החלות עליו.*