רובנו לא אוהבים לחשוב על היום שבו לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו. אבל מחלה, תאונה או ירידה קוגניטיבית יכולות לקרות בכל גיל. ייפוי כוח מתמשך הוא הכלי שהחוק בישראל נותן לנו כדי להחליט מראש, כשאנחנו עדיין צלולים, מי ידאג לנו ואיך.
מה זה בעצם?
ייפוי כוח מתמשך עוגן בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. זהו מסמך שבו אדם (הממנה) בוחר אדם אחד או יותר (מיופי כוח) שיקבלו עבורו החלטות אם יאבד את היכולת להבין בעניין מסוים.
בניגוד לייפוי כוח רגיל, שפוקע בדיוק ברגע שהאדם מאבד את כשירותו, ייפוי כוח מתמשך נועד לפעול דווקא מאותו רגע.
שלושת התחומים
ענייני רכוש: ניהול חשבונות בנק, תשלומים, השכרה או מכירה של נכסים.
ענייני גוף ובריאות: הסכמה לטיפולים רפואיים, בחירת מקום מגורים או מסגרת סיעודית.
עניינים אישיים: כל מה שקשור לאורח החיים, לקשרים ולשגרה היומיומית.
אפשר למנות מיופה כוח לתחום אחד, לכמה תחומים או לכולם, ואף אדם שונה לכל תחום.
מה קורה בלי ייפוי כוח מתמשך?
כשאדם מאבד את כשירותו ואין לו ייפוי כוח מתמשך, בני המשפחה נאלצים לפנות לבית המשפט בבקשה למנות לו אפוטרופוס. זה הליך שלוקח זמן, עולה כסף, חושף את חיי המשפחה, ולא תמיד מסתיים במינוי של מי שהאדם עצמו היה בוחר. האפוטרופוס גם נתון לפיקוח ולדיווח שוטפים.
איך התהליך עובד
פגישת היכרות: מבררים את מבנה המשפחה, את הנכסים ואת הרצונות שלכם.
ניסוח: בוחרים את מיופי הכוח, מגדירים את התחומים, מוסיפים הנחיות מקדימות ומיופה כוח מחליף.
חתימה: החתימה נעשית בפני עורך דין שהוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. עורך הדין מוודא שאתם מבינים את המסמך וחותמים מרצון חופשי. גם מיופי הכוח חותמים על הסכמתם.
הפקדה: המסמך מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, ונכנס לתוקף רק כשיתקיימו התנאים שנקבעו בו.
מתי הזמן הנכון?
התשובה הפשוטה: עכשיו, כל עוד אתם כשירים. אי אפשר לערוך ייפוי כוח מתמשך אחרי שהכשירות כבר נפגעה, ובשלב הזה נשארת רק האפשרות של אפוטרופסות.