כאשר אדם מאבד את היכולת לנהל את ענייניו, המשפט הישראלי מציע שני מסלולים עיקריים: ייפוי כוח מתמשך, שהאדם עורך בעצמו מראש, ומינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. שני המסלולים נועדו להבטיח שמישהו יפעל עבור האדם, אך הם שונים מהותית באופן שבו הם נוצרים, במי שמחליט, ובמידת הפגיעה באוטונומיה של האדם.
מאמר זה משווה בין שני המסלולים, כדי לעזור לכם להבין מדוע תכנון מוקדם הוא כמעט תמיד הבחירה הנכונה.
הרקע: תיקון 18 ועקרון החלופה הפחות מגבילה
בשנת 2016 נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון עיגן לראשונה את מוסד ייפוי הכוח המתמשך, והטמיע בחוק תפיסה שלפיה רצונו של אדם הוא כבודו.
אחד העקרונות המרכזיים שהתיקון קבע הוא שמינוי אפוטרופוס הוא אמצעי אחרון. לפי החוק, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס אם ניתן להשיג את המטרה בדרך שפוגעת פחות בזכויות האדם ובעצמאותו. ייפוי כוח מתמשך תקף הוא בדיוק חלופה כזו, ולכן כשקיים ייפוי כוח מתמשך מתאים, ככלל לא יהיה צורך במינוי אפוטרופוס.
מי בוחר את מי?
בייפוי כוח מתמשך, האדם עצמו (הממנה) בוחר את מיופה הכוח, כשהוא עדיין צלול ומבין את משמעות הבחירה. הוא יכול לבחור בן זוג, ילד, חבר קרוב או איש מקצוע, למנות כמה מיופי כוח ולקבוע מיופה כוח מחליף.
במינוי אפוטרופוס, ההחלטה נתונה לבית המשפט. בית המשפט שוקל את טובת האדם ואת עמדת בני המשפחה, ולעיתים קרובות ימנה קרוב משפחה. אך כשיש מחלוקת במשפחה, או כשאין קרוב מתאים, עשוי להתמנות אפוטרופוס מקצועי או תאגיד אפוטרופסות, אדם זר שהממנה מעולם לא הכיר.
התהליך והזמן
ייפוי כוח מתמשך נערך בפגישה או בכמה פגישות עם עורך דין שהוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי, נחתם בפניו ומופקד באופן מקוון אצל האפוטרופוס הכללי. כל זה נעשה מראש, בנחת, בלי לחץ של משבר.
מינוי אפוטרופוס מתחיל דווקא ברגע המשבר: המשפחה מגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, מצרפת חוות דעת רפואית, ולעיתים נדרש תסקיר של עובד סוציאלי. ההליך יכול להימשך שבועות ואף חודשים. בתקופה הזו חשבונות עלולים להיות מוקפאים, והחלטות דחופות נדחות.
פיקוח ודיווח
אפוטרופוס לענייני רכוש נדרש, ככלל, להגיש לאפוטרופוס הכללי רשימת נכסים ודוחות תקופתיים, ופעולות רבות מחייבות אישור מראש של בית המשפט. זהו פיקוח הדוק, שנועד להגן על האדם, אך הוא גם מכביד ופולשני.
גם מיופה כוח כפוף לחובות ולפיקוח: האפוטרופוס הכללי רשאי לבדוק תלונות ולפנות לבית המשפט, ופעולות מסוימות מחייבות אישור בית משפט. עם זאת, הממנה יכול לקבוע בעצמו מנגנוני בקרה שמתאימים לו, למשל מינוי "אדם מיודע" שיקבל עדכונים על הפעולות, או חובה של שני מיופי כוח לפעול יחד.
פרטיות וכבוד
הליך אפוטרופסות כרוך בחשיפת מצבו הרפואי של האדם, ענייני המשפחה ונכסיו בפני בית המשפט. לעיתים מדובר גם בעימות משפטי בין בני המשפחה.
ייפוי כוח מתמשך נשאר בתוך המשפחה ובמאגר של האפוטרופוס הכללי. מעבר לכך, הוא מאפשר לאדם לכתוב הנחיות מקדימות: איפה הוא רוצה לגור, איזה טיפול רפואי הוא רוצה או אינו רוצה, ומה חשוב לו בחיי היומיום. כך גם כשהוא כבר לא יכול לומר זאת, קולו עדיין נשמע.
גמישות והתאמה אישית
ייפוי כוח מתמשך ניתן להתאמה מלאה: אפשר לכלול רק ענייני רכוש, רק ענייני גוף ובריאות, או את כל התחומים; למנות מיופה כוח שונה לכל תחום; לקבוע שההחלטות יתקבלו במשותף או בנפרד; ולהגדיר מראש את התנאים לכניסה לתוקף.
מינוי אפוטרופוס, לעומת זאת, מוגדר בצו בית המשפט, ושינויים בו מחייבים פנייה חוזרת לבית המשפט.
מתי בכל זאת ימונה אפוטרופוס?
גם כשיש ייפוי כוח מתמשך, ייתכנו מצבים שבהם בית המשפט ימנה אפוטרופוס: כשמיופה הכוח אינו ממלא את תפקידו כראוי, כשהוא פועל בניגוד לטובת הממנה, כשייפוי הכוח אינו מכסה עניין מסוים, או כשמינוי מיופה הכוח פקע ולא נקבע מחליף. לכן חשוב לנסח ייפוי כוח מקיף ולמנות מיופה כוח מחליף.
בשורה התחתונה
ייפוי כוח מתמשך הוא החלטה שאתם מקבלים עבור עצמכם. אפוטרופסות היא החלטה שאחרים מקבלים עבורכם. את ייפוי הכוח ניתן לערוך רק כל עוד אתם כשירים, ולכן הזמן הנכון לעשות זאת הוא עכשיו, כשהכול בסדר.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבחינת המצב הספציפי שלכם מומלץ לקבוע פגישת ייעוץ.
