הורים רבים רוצים לעזור לילדיהם כבר בחייהם: מעבירים להם דירה, חלק בדירה, או משלמים עבורם את מחיר הדירה שהם קונים. ברוב המקרים זה עובר בשלום. אבל לפעמים היחסים מתערערים, נישואי הילד מתפרקים, או שההורה מבין שחילק את רכושו באופן שלא התכוון אליו. אז עולה השאלה: האם אפשר לבטל את המתנה?
התשובה תלויה בעיקר בשאלה אחת: האם המתנה כבר הושלמה, או שמדובר רק בהתחייבות לתת מתנה. במאמר נסביר את ההבחנה הזו לפי חוק המתנה, התשכ"ח-1968, ונביא שלוש החלטות של בתי המשפט לענייני משפחה מהשנים 2022, 2023 ו-2024.
מתנה שהושלמה: בדרך כלל אין דרך חזרה
חוק המתנה מגדיר מתנה כ"הקניית נכס ללא תמורה" (סעיף 1(א)), וקובע ש"מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה על ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה" (סעיף 2). לפי סעיף 6, הבעלות עוברת למקבל עם מסירת הדבר לידיו.
החוק אינו מאפשר לחזור ממתנה שכבר הושלמה. כך הדגישו בתי המשפט בפסקי הדין שנביא בהמשך: האפשרות לחזור בך קיימת רק לגבי התחייבות לתת מתנה בעתיד. מתנה שהושלמה אפשר לבטל רק בעילות הכלליות של דיני החוזים, כמו הטעיה, כפייה או עושק, או כשלא הייתה גמירות דעת אמיתית לתת אותה.
דירה: המתנה נגמרת רק ברישום
במקרקעין יש כלל מיוחד. לפי סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, עסקה במקרקעין נגמרת ברישום, ועסקה שלא נגמרה ברישום נחשבת התחייבות לעשות עסקה. המשמעות: כל עוד הדירה לא נרשמה על שם הילד בטאבו, גם אם נחתם תצהיר מתנה ונרשמה הערת אזהרה, מדובר בדרך כלל בהתחייבות לתת מתנה, ולא במתנה שהושלמה.
זה חשוב, כי על התחייבות לתת מתנה חל סעיף 5 לחוק המתנה, שמאפשר לנותן לחזור בו בתנאים מסוימים.
מתי אפשר לחזור מהתחייבות לתת מתנה
סעיף 5 לחוק המתנה קובע שלושה כללים:
• התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב (סעיף 5(א)).
• כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, הנותן רשאי לחזור בו, אלא אם ויתר בכתב על רשות זו (סעיף 5(ב)).
• גם בלי התנאים האלה, הנותן רשאי לחזור בו אם החזרה מוצדקת ב"התנהגות מחפירה" של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן משפחתו, או בהרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן (סעיף 5(ג)).
ומה נחשב "התנהגות מחפירה"? בית המשפט העליון פירש זאת בהרחבה (ע"א 350/96 וייסר נ' שביט, 1999): על מקבל מתנה מוטלת חובה לנהוג בנותן בהכרת תודה ובכבוד, ולכן גם התנהגות שבמערכת יחסים אחרת הייתה נחשבת זניחה עשויה להיחשב מחפירה.
ייפוי כוח בלתי חוזר: האם הוא סוגר את הדלת?
בעסקאות מתנה בדירה נהוג להחתים את ההורה גם על ייפוי כוח בלתי חוזר, כדי שעורך הדין יוכל להשלים את הרישום. לפי ההלכה שבית המשפט העליון סיכם בשנת 2017 (בע"מ 4778/17), ייפוי כוח בלתי חוזר נחשב ככלל ראיה לכך שהנותן ויתר על זכותו לחזור בו, אבל אפשר להפריך זאת בראיות אחרות.
כלומר, ייפוי כוח בלתי חוזר אינו בהכרח סוף פסוק. בית המשפט בוחן את הנסיבות: האם ההורה הבין על מה הוא חותם, האם הסבירו לו את המשמעות, ומה קרה אחרי החתימה.
פסק דין מ-2023: אם שהתחרטה אחרי יומיים
בפסק דין מדצמבר 2023 (תלה"מ 8029-08-20, בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה, השופטת שירי היימן) חתמה אם קשישה על הסכם מתנה שבו העבירה לאחד משלושת בניה את כל זכויותיה בדירה שבה גרה, וגם על ייפוי כוח בלתי חוזר. כבר במוצאי השבת, יומיים אחר כך, הודיעה שהיא חוזרת בה. היא רצתה שהדירה תתחלק שווה בשווה בין שלושת בניה.
בית המשפט קיבל את תביעתה. הוא קבע שמדובר בהתחייבות לתת מתנה, שהבן לא הספיק לשנות את מצבו לרעה ביומיים, ושבנסיבות העניין ייפוי הכוח הבלתי חוזר אינו מונע את הביטול: עורך הדין לא הסביר לאם את משמעותו, והבן עצמו לא חתם על ייפוי הכוח שהיה אמור להבטיח את צורכי האם לעת זקנה. הסכם המתנה וייפוי הכוח בוטלו, והערת האזהרה נמחקה.
פסק דין מ-2024: מתנה שנחתמה תחת מידע חסר
בפסק דין מיולי 2024 (תלה"מ 33570-10-20, השופטת גילה ספרא-ברנע) העבירה אישה לבעלה, בתקופת פירוד, את חלקה בדירה, על ידי תצהיר מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר. היא חתמה בלי שעיינה בהסכם הממון שלהם, ומתוך הנחה שאין לה זכויות בדירה. כעבור כעשרה ימים הודיעה בכתב שהיא חוזרת בה.
בית המשפט ביטל את מסמכי המתנה. הוא ציין שהדירה לא נרשמה, ולכן מדובר בהתחייבות לתת מתנה; שהאישה חזרה בה תוך זמן סביר והבעל לא שינה את מצבו; ושחתימתה פגומה, בין היתר בשל הטעיה. מנגד, בית המשפט דחה את טענתה ל"התנהגות מחפירה", וקבע שעצם ניהול ההליכים והרגשות שנלווים להם אינם מספיקים. עוד נקבע שבנסיבות שם, מסמכי המתנה בין בני הזוג היו למעשה הסכם ממון שטעון אישור בית משפט.
פסק דין מ-2022: כסף לדירה של הזוג הצעיר
מצב שכיח אחר: ההורים לא מעבירים דירה, אלא משלמים את מחירה כשהילד ובן זוגו קונים דירה. בפסק דין מיוני 2022 (תלה"מ 27212-04-20, בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, השופטת ורד ריקנטי-רוסהר) שילמו הורים את מחיר הדירה של בנם ואשתו. כשהנישואים התפרקו, ביקשו ההורים להצהיר שהדירה שלהם, ולחלופין לחזור בהם מהמתנה.
בית המשפט דחה את התביעה. הוא קבע שהמתנה הייתה הכסף, ולא הדירה, ושהיא הושלמה ברגע שהתשלום למוכר הסתיים. לכן סעיף 5 אינו רלוונטי, והדירה שייכת לבני הזוג בחלקים שווים. בית המשפט ציין שהתוצאה קשה להורים, אבל עמדו בפניהם דרכים משפטיות לקבוע מראש מה יקרה לכספים במקרה של פירוד, והן לא נוצלו.
מה כדאי לעשות לפני שנותנים דירה או כסף במתנה
• לחשוב מראש מה יקרה אם היחסים ישתנו, ולקבוע זאת בכתב: למשל תנאים להשבה, או זכות מגורים לנותן.
• לבדוק אם המתנה היא הדירה עצמה או הכסף לרכישתה, כי ההבדל עשוי לקבוע אם אפשר לחזור בכם.
• להבין לפני החתימה את משמעות ייפוי הכוח הבלתי חוזר, ולוודא שהוא מוסבר לכם.
• כשנותנים לילד נשוי, לשקול הסכם שיבהיר מה יקרה לנכס או לכסף אם הנישואים יסתיימו.
• אם התחרטתם, לפעול מהר ובכתב, לפני שמקבל המתנה משנה את מצבו.
בשורה התחתונה
מתנה שהושלמה קשה מאוד לבטל, אבל דירה שעוד לא נרשמה על שם הילד היא בדרך כלל רק התחייבות לתת מתנה, ובתנאים מסוימים אפשר לחזור ממנה. ייפוי כוח בלתי חוזר מקשה על החזרה, אך אינו חוסם אותה בכל מקרה. ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות לפני החתימה: איך מנסחים את המתנה ואילו הגנות קובעים בה.
אם אתם שוקלים להעביר דירה או כסף לילדיכם, או שכבר חתמתם ואתם מתלבטים אם אפשר לחזור בכם, מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד שירה הלברשטיין ולבדוק יחד את המצב לפני שהזמן חולף.
