ארבע הדרכים לערוך צוואה, ומה קורה כשנפל בה פגם

צוואה היא מסמך שנכנס לתוקף רק אחרי מות האדם, כשכבר אי אפשר לשאול אותו למה התכוון. לכן החוק מקפיד על הצורה שבה היא נערכת: הצורה מבטיחה שהמסמך באמת משקף את רצונו של המצווה.

סעיף 18 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע שצוואה נעשית באחת מארבע דרכים: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. במאמר זה נעבור על הדרישות של כל אחת מהן, ונסביר מה קורה כשנפל בצוואה פגם.

צוואה בכתב יד

לפי סעיף 19, צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך, ולהיחתם בידו. זו הדרך הפשוטה ביותר, כי אין צורך בעדים או בעורך דין.

מה שמכשיל בדרך כלל: צוואה שהודפסה במחשב ונחתמה ביד אינה "צוואה בכתב יד", וכך גם צוואה שחלק ממנה נכתב בידי אדם אחר. כדאי לזכור גם שצוואה כזו נכתבת לבד, בלי ייעוץ, ולכן קל יותר לכתוב בה הוראות לא ברורות.

צוואה בעדים

זו הצורה הנפוצה ביותר, בדרך כלל במשרד של עורך דין. לפי סעיף 20, הצוואה תהיה בכתב, תצוין בה התאריך, והמצווה יחתום עליה בפני שני עדים, אחרי שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים מאשרים באותו מעמד, בחתימתם על הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם כך.

מי לא יכול להיות עד: לפי סעיף 24, קטין ומי שהוכרז פסול-דין. ולפי סעיף 35, הוראת צוואה שמזכה את מי שהיה עד לעשייתה, או את בן זוגו, בטלה. לכן כדאי שהעדים יהיו אנשים שאינם נהנים מהצוואה, וגם לא בני זוגם.

צוואה בפני רשות

לפי סעיף 22, אפשר לערוך צוואה באמירה בעל פה בפני שופט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי, או בהגשת הצוואה בכתב לאחד מהם על ידי המצווה עצמו. הדברים נקראים בפני המצווה, והוא מצהיר שזו צוואתו. לעניין זה, דינו של נוטריון כדין שופט, ולכן "צוואה נוטריונית" היא צוואה בפני רשות.

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה משנת 2021 נטען שצוואה נוטריונית פגומה, כי המצווה הזדהה בפני הנוטריון בצילום של תעודת הזהות ולא במקור. בית המשפט דחה את הטענה: המצווה הציג גם רישיון נהיגה ותעודות נוספות, ותקנות הנוטריונים אינן מגבילות את הזיהוי לתעודת זהות מקורית בלבד.

צוואה בעל פה

זו צורה חריגה, למצבי חירום. לפי סעיף 23, רק מי שהוא "שכיב מרע", או מי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה, בפני שני עדים השומעים את לשונו. העדים צריכים לרשום את הדברים בזיכרון דברים, לחתום עליו ולהפקיד אותו אצל רשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.

חשוב לדעת: צוואה בעל פה בטלה חודש אחרי שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה, אם המצווה עדיין בחיים. מי שהחלים צריך לערוך צוואה רגילה.

הפקדת צוואה

לפי סעיף 21, מי שערך צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון היא ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה הוא שעשה אותה, ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. ההפקדה אינה חובה, והמצווה רשאי לקבל את הצוואה חזרה בכל עת. היתרון שלה: הצוואה לא תאבד, ולא יהיה ויכוח אם היא קיימת.

נפל פגם בצוואה: סעיף 25

מה קורה אם חסר תאריך, אם העדים לא חתמו באותו מעמד, או אם אחד העדים לא היה כשיר? כאן נכנס סעיף 25, שתוקן בשנת 2004. לפיו, אם התקיימו בצוואה "מרכיבי היסוד" שלה, ואין לבית המשפט ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, בית המשפט רשאי, בהחלטה מנומקת, לקיים אותה גם אם נפל פגם בפרט או בהליך, או בכשרות העדים.

החוק מגדיר את מרכיבי היסוד לכל צורה:

• צוואה בכתב יד: הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.

• צוואה בעדים: הצוואה בכתב, והמצווה הביא אותה בפני שני עדים.

• צוואה בפני רשות: הצוואה נאמרה בפני הרשות או הוגשה לה על ידי המצווה עצמו.

• צוואה בעל פה: המצווה עצמו אמר אותה בפני שני עדים השומעים את לשונו, כשהיה שכיב מרע או מול פני המוות.

במילים אחרות: אפשר לרפא פרטים, אבל לא את הלב של הצורה. צוואה מודפסת בלי עדים, למשל, אינה עומדת במרכיבי היסוד של אף אחת מהצורות.

מה אומרת הפסיקה

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע משנת 2019 טענה המתנגדת לשורה של פגמים בצוואה בעדים: התאריך בעמוד השני נכתב בכתב יד, הצוואה דיברה על "היורש" בלשון יחיד כשהיו שני יורשים, המנוח חתם בטביעת אצבע, ולא נרשם על הצוואה שתורגמה לו. בית המשפט דחה את הטענות. הוא קבע שפגמים כאלה הם לכל היותר טעויות סופר שניתנות לתיקון, ושציון עובדת התרגום על גבי הצוואה אינו יסוד צורני שלה, כל עוד הוכח שהמצווה הבין אותה.

באותו פסק דין הוזכר גם הכלל לגבי נטל ההוכחה: צוואה שעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה להוכיח זאת. אבל אם נפל בצוואה פגם, הנטל עלול להתהפך, ומי שמבקש לקיים אותה יצטרך להוכיח שאין ספק באמיתותה. זו סיבה טובה להקפיד על הצורה מלכתחילה.

בשורה התחתונה

הצורה של הצוואה אינה עניין טכני בלבד: היא שמגינה על הצוואה מפני ערעור. סעיף 25 מאפשר לבית המשפט לרפא פגמים, אבל רק כשמרכיבי היסוד קיימים ואין ספק ברצונו של המצווה. עדיף שלא להגיע לשם.

אם יש לכם צוואה שנכתבה לבד, או שאינכם בטוחים שהיא נערכה כדין, כדאי לבדוק אותה עכשיו, כל עוד אפשר לתקן.